קלנדיה

"כארזים על חומותיך ירושלים". משפט המודפס בשולי מסמך שניתן לפלסטיני במחסום חיזמה, אותו פגשנו בקלנדיה

9:15 יום שמש נאה, מגרש החניה מלא עד אפס מקום אך התורים בינתיים קצרים. שני מסלולים בלבד פתוחים, בפנים כל העמדות פתוחות. מסלול מתפתל "לשיפור השירות" מנתב את העוברים בין העמדות הפנימיות. פחות ריצות חפוזות בין העמדות. החייל בבונקר מנתב ביעילות את שחרור הקרוסלות והמעבר די מהיר.

הסירחון העולה מהשירותים איום כרגיל

 המשטח מלוכלך, שבור, הרבה מהמורות ומכשולים.

נהגי טקסי מכריזים בקולי קולות על יעדים אטרקטיביים של נסיעות שיש להם להציע. הם נשארים מובטלים. עד שהלכנו לא הצליחו להרוויח שקל אחד.

מסלול 3 , בו לא נעשה שימוש משמש את הממנועים/ות לחזור ואת החייל שבבודקה להעביר יחידים שזקוקים לקיצור תור מסיבות הומניטריות. והוא אכן נגיש לבקשות ומוכן לאפשר לחולים, ולנכים לעקוף את התור הראשון .

אישה מוחזרת. מסבירה לנו שהיא בת 50 אבל למרות שידוע לה כי מגיל 50 לא צריך תסריך מסרבים לה לעבור. היא כועסת "זו הארץ שלי וזכותי להתפלל".

"עד מתי נחייה כך", שואל גבר בתור. "זו הארץ שלנו אנחנו אוהבים אותה, רוצים שלום , תנו לנו לחיות. לא כך מתנהגים". מספרים לנו בתור כי לפעמים מעקבים אותם שעתיים ומציקים להם עם טביעת האצבע למרות שמדובר בגברים בני שישים וחמש ומעלה. יודעים שאמורים לאפשר לנשים מעל חמישים ולגברים מעל שישים לעבור בלי אישור אבל בפועל זה לא קורא.

גבר מביר זית מראה לנו מסמך שקיבל בחיזמה. כנוצרי היה לו אישור תקף לחודש (כולל יום זה) למעבר בשל החגים. בחיזמה, שם עבר במשך החודש, לקחו ממנו את האישור ונתנו לו מסמך בו כתוב כי הוא רשאי לפנות למת"ק (המממ....סגור בימי שישי) אבל גם שמורה להם הזכות לפעול כנגדו. בשולי המסמך, שכתוב רק בעברית שאנחנו מתרגמות לו (כנראה לא הראשונות), מודפס המוטו הגאה: "כארזים על חומותיך ירושלים". האיש מאד כעוס "זה שלום?" שואל.

9:45 שעת התפילה מתקרבת והתורים מתארכים ומגיעים לקצה הטרמינל. טלפונים למת"ק. בקשה מהחייל בבודקה לפתוח עוד מסלול. בשלב מסוים הוא פותח מסלול נוסף. יש יותר לחץ במעברים הפנימיים. מבקשות לפתוח את המסלול ההומניטרי. "אין מספיק כוח אדם" תשובה שכבר קבלנו בימי שישי.

גבר וילד בין 8 מוחזרים. לגבר יש אישור אבל לא לילד.

11:00 עוזבות.