כפרי בדואים בנגב: קשה לתאר יחס מחפיר מזה
משמרת המסע אל תוך הנגב (פעילות משותפת של מחסום ווטש ועומדים ביחד).
הביקור המתוכנן בכפר הלא מוכר ראס ג'ראבה נדחה לשבוע הבא ולכן החלטנו באופן ספונטני, לערוך ביקור חוזר אצל משפחת אבו עדראה, שגרה, בתנאים לא תנאים, מאחורי אזור התעשייה של עומר. מקור המשפחה (שבט אבו רביע) באזור עומר, עזבה משם לעיירה שגב שלום משם לתל שבע ומשם לאזור מצפון לבאר שבע. המשפחה הועברה למקומה הנוכחי ב-1988 מאזור שהפך להיות שכונת רמות (ליד באר שבע) על ידי הרשויות.
אין מים
זורמים, חיבור לחשמל. המשפחה מקבלת שרותי בריאות ורווחה בעיירה לקיה, שם גם לומדים הילדים המגיעים לשם בהסעה. יש כ-40 נפשות במתחם, שמתפזר על שטח לא קטן, כולל עדרי צאן.
המשפחה מצביעה בשגב שלום אך לא הצביעה בבחירות האחרונות.
בביקורנו האחרון השיח' מאג'ד ראש המשפחה, ביקש עזרה בקבלת חיבור לצינור מים. בעצת עו"ד איתי מק המלצנו למאג'ד לפנות לארגון עדאלה - אבל לא רק שהוא לא הצליח לצור קשר עם הארגון טלפונית אלא שעדאלה, כמו האגודה לזכויות האזרח, מטפל בתביעות כלליות מול מדיניות הממשלה ובדרך כלל לא במקרים יחידים. מכוון שבעית המים היא בעיה כללית לכל הכפרים הבדואים, לא מוכרים וגם חלק מהמוכרים, לא נכנסנו למקרה הספציפי של משפחת אבו עדראה. הבנו שהמקרה גרם לאכזבה וחוסר אימון בפעילות שלנו.
לאחרונה נוצרה אפשרות לפנות ישירות למועצת עומר יחד עם המשפחה והביקור שלנו נועד לבקש את שיתוף הפעולה שלהם. הובהר להם שאין כאן הבטחת הצלחה, אבל אנחנו נכונים לנסות יחד אתם למצוא פתרון. היה מאוד חשוב לתקן את הרושם שנוצר, שאנחנו מגיעים לביקורים האלה ואז נעלמים. החלטנו שבביקורי המסע הקרובים נחזור לכפרים שכבר ביקרנו בהם כדי להמשיך את הקשר ולעמוד על התפתחויות או בעיות חדשות.
נקווה שהמפגש עם מועצת עומר יצלח.