כפא יאסוף: רוצים דם תחת דם - כתובות נאצה שריססו מתנחלים

כפר יאסוף - הפגנת נוכחות של מתנחלים, כתובות נאצה בלב הכפר  

הגענו לפגישה מתוכננת ביאסוף עם מ' מזכיר המועצה ועם ח', אשר מועמד לראשות הכפר בעוד שישה חודשים. יום קודם הוא טילפן וסיפר על התנכלות מתנחלים בלילה וביקש שנבוא לצלם ובהזדמנות שנביא את המפות  של אזור אריאל והשטחים מסביב. בביקור שערכנו שבוע קודם (ראו דוח מה 12.12.18) יצאנו איתו לראות אתרים בסביבה ולא חזרנו איתו למועצה לבחון יחד את המפות כי רכבים צבאיים שעטו אל הכפר וחשבנו שהם מחפשים אותנו לאחר שראו אותנו ליד המחסום.  מדובר במחסום חקלאי שנבנה לפני כשבע שנים על דרך עפר היוצאת מהכפר לכביש 505, סמוך מאד למאחז תפוח מערב. למרות ייעודו, בעלי הזיתים לא יכולים לעבור לאדמתם אלא רק פעמיים בשנה, בעונת המסיק והחריש.  אפילו להתקרב למחסום מהצד של הכפר מסוכן! "עיניים" משקיפות על הדרך ומתריעות כשיש תנועה. הרכבים הצבאיים ששעטו לעבר הכפר כשהסתובבנו ועזבנו את המחסום, המשיכו להסתובב בכפר עוד כשעתיים לאחר שעזבנו.  

המפות שהבאנו נלקחו מגוגל, בצלם ועמוד ענן. במפה של עמוד ענן חסרים שמות הכפרים יאסוף ואיסכאכא כפי שדווח בדוח הקודם, בעוד ששמות ההתנחלויות והמאחזים (כולל תפוח מערב שיצא מתפוח ונופי נחמיה) מצוינים במפה וכך גם שטח עגול שמקיף את מקאם אבו זרד היפה והמטופח, המוקף עצים עתיקים ומכונה במפה בשם "אלוני תפוח" (מפה) – שםהמעיד על המגמה לצרף את השטח המסומן להתנחלות תפוח. למעשה המקאם נמצא בין הכפרים יאסוף ואיסכאכה בשטח  B אך עיני המתנחלים לטושות לגבעה עם העצים העתיקים והשרידים הארכיאולוגים מהתקופה הרומית והאיסלמית ועל המעיינות ושכיות החמדה שליד.

יחד הבטנו גם במפת בצלם, שמודגשים בה שטחי B, C. ח' הצביע על שטח שהוחלט לספחו להגדרה של שטח C. נאמר לנו שיש שם 24 בתים שלכולם הוצאו צווי הריסה.

בעוד אנו יושבים עם המפות, הגיעו אישים נוספים מהמועצה. אחד מהם, שנראה מאד דתי, ניסה לאתגר אותנו בכנות העשייה שלנו היות שגם אנחנו ובנינו שירתנו בצבא.

יום לפני שהגענו, בלילה גשום, בערך כחצי שעה לאחר חצות, הגיעו לכפר יאסוף מתנחלים, נקבו את גלגליהן של 12 מכוניות ורשמו כתובות נאצה על קיר המסגד ושער אחד הבתים. בינתיים המכוניות הועברו לתיקון אך הכתובות נשארו. בדיווח של מיקי ופתחיה מה 18.12.18 (יום לפני שהגענו אנחנו) יש תיעוד לאירוע.

א-סאוויה - עצי זית נכרתו בשטח חקלאי פלסטיני בידי מתנחלים. לבעל השטח אסורה הגישה לאדמתו

במועצת יאסוף סופר לנו שהשבוע נכרתו עצי זית בשטח של הכפר א-סאוויה. לדבריהם המתנחלים עוקרים את העצים ושותלים עצים משלהם. כששמענו זאת החלטנו להגיע לשם לקבל מידע נוסף. ואכן בכפר פגשנו את הבחור שבשטח שבבעלותו נכרתו העצים. השטח קטן, 40 עצים. לדבריו כבר שלוש פעמים השנה כרתו מתנחלים עצים שלו. בשלב זה רק 20 עצים. השטח נמצא מאד קרוב להתנחלות רחלים. אין לו אישור להגיע לשם כרצונו. היה שם פעם אחרונה לפני כחודש במסיק והודיעו לו על הכריתה דרך הפייסבוק. בעקבות ההודעה הלך לראות אך יכול היה לצפות רק מרחוק ולא היתה לו אפשרות לצלם. ראו את הסרטון ובו הוא מתאר את מעללי המתנחלים בשטחו.

נסענו לחפש את העצים הכרותים. בדרך ראינו ממרחק יריעות פלסטיק וחביות כחולות, המשמשות בדרך כלל כמגן על שתילים חדשים. נמנענו מכניסה להתנחלות מוקפת גדרות, לכן לא מצאנו את העצים הגדועים.

תוך כדי החיפושים  הגענו לבית מבודד בכפר יתמא. בעל הבית לא שמע על האירוע אך הציע שנעלה על הגג ונצפה משם על כרמי הזיתים שבין ביתו להתנחלות. יחד איתנו עלו לגג נשות המשפחה, אשת בעל הבית ושתי  נשים צעירות אחיות הנשואות לשני אחים. הנשים סיפרו שאחד הבעלים נהרג בתאונת דרכים וכשלושה חודשים לאחר מכן נפגע השני בתאונת עבודה בארץ. נפל לתוך פיר של מעלית. לאחר התאונה קיבלו משכורת של חודש אך לא פיצויים. הבעל שנפגע בראשו, טופל בבתי חולים בארץ אינו מתפקד בעקבות הפציעה וספון כל היום בחדרו. ניידע את קו לעובד על פרטי המקרה.

מהגג ראינו בית סמוך השייך לאחת האחיות. הצבא, שעד לפני חמש שנים היה נכנס דרך קבע ועורך חיפושים בבית שהיינו בו ובבית הסמוך, נמנע מלעשות זאת לאחר פטירת הבעל אולם הזהיר אותם חד משמעית שאם יזרקו מהבית אבנים או יסתירו חשודים הבית ייהרס.

הפגישה עם הנשים השאירה רושם קשה. ביקור לא צפוי ופגישה מקרית המחישה שבכל בית ובית יש סיפור קשה שקשור במעללי הכיבוש.

נקודת אור: לבעל הבית יש מתפרה פעילה. מספר תופרות שעובדות שם כבר 20 שנה, עמלות ליד מכונות התפירה. גלילי בדים שהובאו מסין שעונים על הקיר.  בעזרת שותף ישראלי הסחורה נמכרת בארץ.

מרדא

נקבעה פגישה מראש. עובד המועצה לא נכח אך היתה שם המזכירה שהופתעה לבואנו. בחיוך שאלה אותנו אם יש תוצאות לפעילותנו. מטרת הפגישה היתה לברר אם יש אנשים בכפר שזוכרים את מקאם אחמד אל קסאב, שנהרס בעת שבנו את הגדר סביב אריאל. במפות הוא עדיין רשום. פגשנו במועצה תושב הכפר שמכיר את בעל האדמות ליד הגדר.