בוקר סביר בקלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
19/12/2018
|
בוקר

בוקר סביר בקלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ חשוך וקר. בהתקרבנו לחניה ראינו גם הפעם אנשים מתקבצים סביב מדורות שהם מדליקים כדי להתחמם. ליד החניה קבוצה גדולה של אנשים מתפללת, וגם בכניסה למחסום קבוצה נוספת. בפנים אין כמעט תורים ו-5 עמדות הבידוק היו פתוחות. מוכר הבייגלה במקומו הרגיל, בפינת הסככה ניצב דוכן הפלאפל, אך הקיוסק שניצב בד"כ בחוץ לא נמצא גם היום. מוכר הבייגלה אומר שהוא עומד במקום אחר, בדרך אל המחסום. ח' קורא לעברנו מהתור ומברך לשלום. כשהקרוסלות נפתחות אנו נפרדים והוא נבלע באחת המכלאות.

למרות שה-15 לחודש עבר החלק החדש של המחסום טרם נפתח, ועד כמה שאפשר היה לראות מעבר לגדר המתכת הלבנה – לא נראה שסיימו את הבניה.

ככל שחולף הזמן התורים מתארכים וגולשים אל מעבר לסככה. בשלב מסויים, אחרי שהתורים כבר התקצרו מאוד ונפתח המעבר ההומניטרי, ללא כל סיבה נראית לעין קרסו לפתע התורים. אבל לקח  רק כ-10 דקות עד ששוב חזר הסדר על כנו.

קצת אחרי השעה 7 הצטרפנו לאחד התורים, שהתקצרו מאוד. בעודנו ממתינות בתור לפני עמדות הבידוק ראינו שכאשר פתחו שוב את הקרוסלות בקצה המכלאות כולם עברו והקרוסלות נותרו פתוחות. המעבר ההומניטרי נסגר, כבר לא היה בו צורך.

המעבר לקח כ-20 דקות.