מחסומי הצפון: הסיפור על בת 12 שהלכה לסבתא והגיעה למת"ק
12:15-14:45
רצינו להספיק לפגישת הצפוניות אצל נטע בחיפה לרגל השנה החדשה ובהשתתפותה של חנה בר"ג מירושלים ולכן יצאנו למשמרת קצת אחרת, בצהריים. לאורך כל הדרך מקציר עד דאהר אל-מאלח עובדים בכביש, מרחיבים ומתקינים עמודי תאורה. האזור ברובו מוגדר כמרחב התפר.
12:15 מחסום טורה-שקד
השער נעול (שכחנו, כי איננו רגילות להיות שם בשעה הזאת). החיילים הגיעו ופתחו כעבור 7 דקות. קיווינו לפגוש את ילדי דאהר אל מאלח בשובם הביתה, אך רק ילד קטן, כבן 6, עבר לבדו במחסום. ילדה קטנטונת עברה עם אמה. תנועה דלה של מכוניות. מישהו אומר שהגדולים נבחנים היום בבגרות, ערבית
ומתמטיקה. אולי משתמשים בכיתות ביה"ס היסודי לעניין הזה. נסענו לחרבת אל-רעדיה שעדיין איננה מחוברת לחשמל. מרינה הביאה שתיל גדול של אבוקדו שהבטיחה למכרינו שם, קנינו זיתים נהדרים וחזרנו למחסום טורה לראות אם הילדים הגיעו. המחסום שקט. שלושה צעירים לבושים יפה חוצים את השדה לכיוון הבית הבודד.
13:35 מחסום ברטעה-ריחן
חונות במגרש החנייה הפלסטיני. הנהגים מקבלים את פנינו בסיפור מפתיע מאד אודות מודענו ה', שבנעוריו היה פה בעל דוכן קטן וכיום עובד כנהג. ה', בחורצ'יק עליז תמיד שחבריו מעידים עליו שהוא קצת מג'נון - עצור עכשיו בג'נין לאחר שהסגיר עצמו למשטרה שם. הוא דקר נהג מאומריחא שהציק לו והתגרה בו. הנהג נפצע קל בפניו וברגלו וכבר שוחרר מבית החולים. אם תושג סולחה, אומרים לנו, ה' ישב מס' חודשים בכלא ואם לא - יקבל 5 שנים.. משפחת הנדקר מסרבת לסולחה בינתיים.
ב-14:20 התחילו להגיע התופרות מעבודתן בברטעה ואנחנו הוזמנו לשמוע על מקרה חמור שארע לא מזמן למספר, דובר עברית רהוטה, ולמשפחתו. המספר גר בין יעבד לטורה בבית מעט מבודד ליד חורשת חרובים. בתו בת ה-12, יצאה בערב מהבית אל בית סבתה שגרה כ-