חברון: העיר נראית נטושה מתמיד
אתמול בערב קיבלתי שיחת טלפון ממשפחה מתרקומיא שבבעלותה כרמי זיתים והדרך היחידה להגיע ולמסוק אותם היא דרך התנחלות אדורה. מכיוון שהתיאום השנה לא מוצלח בלשון המעטה בגלל הקורונה ובגלל עניינים מדיניים, הם פנו אלי וביקשו את עזרתי. ומכיוון שאני כבר רגילה משנותי הרבות במחסוםווטש להיות לפעמים עובדת סוציאלית של הכיבוש נעתרתי לבקשתם. הצלחתי למצוא את הרבש״צ של התנחלות אדורה ולהגיע איתו לסיכום על זמנים.
המשפחה הפלסטינית שבאה על נשיה וטפה לא רצתה להצטלם.
בדרך לתרקומיה נעצרנו ליד בית הבד שהחל לעבוד והשמן מצוין .
למי שמתעניין בגיאוגרפיה מדובר בכביש 35, שמחבר את כביש 60 לשפלת החוף. לפי הסכמי אוסלו זה היה אמור להיות הכביש המחבר בין רצועת עזה לגדה המערבית .
המשכנו לחברון .חיילי גדוד בזלת של גולני נמצאים עכשיו בחברון . הלימודים בבתי הספר בחברון מתנהלים כמעט כרגיל וילדים (מעט) הסתובבו ברחובות עם מסכות .
מלבד זה, העיר שוממת.
אידריס מספר לנו שהוא מוסק עכשיו וכי השנה הצבא שומר עליו חזק.
אין לי מושג מה הכריע את תושבי חברון הפלסטינים . הקורונה או הכיבוש אבל העיר נראית נטושה מתמיד והלב צובט.