קלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
19/07/2017
|
בוקר

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. הימים מתחילים להתקצר והיה עדיין חשוך למחצה. בפנים לא היו תורים ארוכים לפני המכלאות, אך הרבה ממתינים ליד עמדות הבידוק. מוכר הביגלה במקומו הרגיל בכניסה לסככה וגם דוכן העוגות פועל, כל עוגה בשקל. החניה עדיין חסומה ולא נראה שחל שינוי משבוע שעבר – אותם חומרי בניה נמצאים בקצה המזרחי ולא נראה שהתבצע בינוי כלשהו. החייל באקווריום מכניס בכל פעם הרבה מאוד אנשים, כך שנוצרים תורים ארוכים לפני עמדות הבידוק, אך בחוץ המצב סביר.

נשים השתלבו בתור הרגיל מהצד, בכניסה למכלאות. תוך זמן קצר התורים החלו להשתרך, מילאו את הסככה וגם גלשו החוצה למעמקי החניה הריקה ממכוניות. בסביבות 6 התחלפו החיילים באקווריום וגם החייל החדש איפשר לרבים להיכנס דרך הקרוסלות, כך שהיו תורים די ארוכים ליד עמדות הבידוק. גם בחוץ השתרכו התורים, וליד השער ההומניטרי המתינו כבר רבים, כולל ילדים ותינוקות, אך נציגי המת"ק בוששו להגיע.

ב-6:25 לערך הגיעו סוף סוף קצין וחיילת מהמת"ק. הקצין נראה מסביר לחיילת על המתרחש ובינתיים הופיעו גם הגיעו השוטרת הבלונדינית ומאבטח. רק לקראת 6:30 פתחו לראשונה את השער ההומניטרי. התורים נותרו ארוכים. בהמשך הגיעו גם מאבטחים נוספים. מדי פעם היו נסיונות של אנשים להיכנס מהצד בתור השמאלי ונוצרו שם דחיפות עד כדי חשש מקריסת התור. שני התורים האחרים נשארו מסודרים.

ב-7:25 הצטמצמו התורים והצטרפנו לאחד מהם. בעודנו ממתינות עזבו נציגי המת"ק וכל מי שהגיע אח"כ לשער ההומניטרי הופנה לתור הרגיל. לקח לנו כ-25 דקות לעבור. בעמדות הבידוק הקפידו גם ב-7:50 על כך שאנשים מבוגרים שעוברים ללא היתר לא יעברו לפני 8...