חברון, דרום הר חברון, מעבר דורא-אל פוואר
מכיוון שערב קודם קיבלתי הודעות על אירוע חריג מהאחים שהרבתי וגם פאולה רובינק סיפרה על אותו עניין, נסענו לחברון במיוחד כדי לפגוש את ראדי חמאד אבו עיישה ולשמוע מה עבר עליו אמש במחסום העליון החדש מעל בית הקברות היהודי בתל רומיידה.
פגשנו אדם בן 75 מרשים וחכם שסיפר על הרבה בעיות עם הצבא במקום הזה, מה שגרם לאנשים לעמוד שם ולמחות בימים אחר כך. הוא היה לבוש בשלמתו הנראית עליו בתמונות, והיה צריך לעבור שם בדרכו לביתו הנמצא ממש בפניה לתל רומיידה. כפתורי המתכת צפצפו והחייל עיכב אותו בשל כך. התקרב אליו ומישש בבגדו. אבו עיישה הבין שנדרש להתפשט ומצא עצמו בבגדיו התחתונים כועס ומתעקש לא להתלבש לאות מחאה על הביוש הזה. האירוע הסעיר אותו מאד כמובן ואנשים הגרים בשכנות באו לתמוך בו ולמחות על כך.
https://www.facebook.com/10002
האיש מספר על שנים של סבל והשפלה בגלל הקרבה למתנחלים, מראה לנו בתים שלו שהם חתומים והוא לא מורשה לבנות ולאכלס אותם כי הם נמצאים בדיוק במקום שארעה תקרית אלאור אזריה. הוא מספר בכאב גדול על יחסים חמים וטובים שהיו למשפחתו עם משפחות יהודיות עד 1948. מציין במפורש את משפחת עזרא שעכשיו גרים בירושלים והם בקשר עד היום. הוא מספר שכשהיה תינוק הייתה שם תינוקת, שרה שמה, שאמה מתה ואמא שלו הניקה אותה. הם באים לבקרם מדי פעם ומותקפים ע”י המתנחלים.
עוד הוא מספר שב-2005 הציעו למשפחה היהודית לבוא לגור בבתים שלהם. אני רוצה את היהודים שיגורו אתנו אבל לא את היהודים המתנחלים שלא מכירים בזכותנו לחיות, וממררים את חיינו.
ואנחנו ?חוץ מלהתבייש מה נגיד?.
בצאתנו ממקום השיחה אתו, פגשנו סרן צעיר חובש כיפה שהסתובב שם, ניגש אל אבו עיישה והציע לו כסא לשבת והרעיף דברי נימוסין חריגים. נראה שדווח על הימצאותנו שם ובא לתקן את הרושם מאמש.
החיילים הצעירים המוצבים שם ממש באותה עמדה ומאד קרוב לדלת ביתו של אבו עיישה, מבקשים לברר מי אנחנו ומה מעשינו. במהלך השיחה שמתפתחת הם מציגים את גרסת הצבא לאירוע (החייל הדובר דתי ענוד טבעת נישואין). לדברי הסמל המפקד, החייל שאתו קרתה התקרית, נקרא לבירור אמש וטוען שהייתה אי הבנה. בכלל לא ביקש להסיר את הבגד רק ביקש לבדוק מה מצפצף ובדק את כפתורי המתכת, והאיש התרגז והתפשט, ולאות מחאה ואף סרב להתלבש. עוד אומר החייל שהם מתודרכים כל הזמן לא לחטט בתיקים של נשים ולנהוג כבוד במבוגרים והוא מודע לכך שמה שקרה היה לא תקין ולא בסדר.
אני מסבירה לו שגם אם זה מה שקרה הם צריכים להבין שאחרי 50 שנות כיבוש וסבל אין לפלסטינים שום אמון והם מגיבים בכעס וחשדנות על כל דבר. חשוב שדוברי ערבית
היודעים להגיד מלבד "הרם ידיים ותן תעודה" יהיו שם, יסבירו, יתנצלו ויכבדו.
יש לציין שהחיילים האלה, מ"כ וחייל, היו מאד קשובים ומנומסים. לנו נשאר לקוות שבתוך הגועל הזה שם יש כמה שמתנהגים כמו שהם מבטיחים.
אחר כך לוקח אותנו זידאן אל הבית ששכרה משפחת זאהידה ממשפחת אבו הייכל ברחוב השוהדא ומיד בהיכנסה הזעיקו המתנחלים את הצבא וזה בא וריתך את דלת הכניסה הצופה אל הרחוב (בתמונה). מבעד לסורגי הבית ניבטת אשה צעירה עם שני קטנטנים כמו אסירה. הם יכולים לצאת רק דרך השכנים ורק אל הקסבה. והשכנים כמובן לא ממש מאושרים מסידור שכזה, בלשון המעטה. היינו מעלות בדעתנו פתרון כזה במקומותינו? הבית הזה היה נטוש והוא אחד היפים ברחוב. חזיתו מגולפת באבן בדוגמא מיוחדת כי זאת המומחיות של משפחת אבו הייכל, בעלת הבתים. והמתנחלים, הם מפללים ליום שאלה יהיו שלהם לכן לא מאפשרים לאכלסם מחדש.
בכביש 60 גם הלוך וגם חזור הרבה חיילים בכל צומת. הכי תמוה למה בנו עמדה ליד המעיין הנמצא לא רחוק מצומת דורא-אל פוואר.