ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
: רחל וייצמן (על ההגה) וחסידה שפרן (על המקלדת)
19/06/2017
|
אחה"צ

רמדאן יוני 2017

 

\מחסום עאנין

לפני שנים לא כל כך רבות, היינו עדות לתמונות שפלסטינים ניסו להכניס לכפר גרוטאות של כיסאות פלסטיק שבורים, כדי למכור למפעל מיחזור פלסטיני. החיילים לא הרשו להכניס אף גרוטאה אחת. לא הבנו את הסיכון הביטחוני ונכלמנו.

הפעם, בהגיענו למחסום באיחור של רבע שעה (אמורים לפתוח בשלוש ולסגור בשלוש וחצי), נדהמנו לראות טרקטורים עמוסים לעייפה בכיסאות, ספות ושאר אלטע זאכן, שמותר להכניס. זה נראה טוב והגיוני. אלא שהשעה מאוחרת והמחסום סגור וחיילים אינם נראים באופק. כמובן שטלפון למת"ק הועיל כמו כוסות רוח למת.  בשלוש וחצי נראה ג'יפ צבאי יורד מכיוון ההר, עובר על פני המחסום וממשיך הלאה. כ-10 דקות לאחר מכן הגיח רכב פרטי מהצד השני, ובאיטיות מרגיזה יצאו ממנו שני חיילים (מילואים). כל אחד מהם הסתתר מאחורי קיר או אבן, ולאחר היסוסים הלכו לפתוח ראשית את שני השערים בצד של הכפר ולאט לאט הגיעו לפתוח את שער הכניסה אשר לידו עמדנו כולנו. ואז, בלי שום בדיקות ורשימות, עברו כולם בששון ובשמחה ומיהרו הביתה לנוח לפני ארוחת שבירת הצום – איפטר.

המחסום נסגר בשעה ארבע, לאחר ששני החיילים הצליחו לנעול את המנעול החלוד של השער.

מחסום טורה (שקד)
הפח נשפך והלכלוך חוגג סביבו, נוטף אריזות של פיצה, חמגשיות וכד'. ובכל פעם שאנחנו מזכירות זאת לחיילים התשובה היא "זה שלהם, לא שלנו" תשובה אמינה ומוחצת.

המחסום מאובזר לתפארת, מכולה פתוחה שמיועדת לשמש אנשים שממתינים עד שהרכב שבו הגיעו יצא מהבידוק או עד שיבואו לקחת אותם, מכל הה"ספסל" שמצפה ליושבים יש רק ריבוע אחד סגור, שאפשר לשבת עליו. גם כאן ה"אשמה" היא בפלסטינים ששוברים ומטנפים הכל.

השער הזה נקרא "שער מרקם חיים" ואכן הוא פתוח שעות רבות במשך היום. בבקרים יש פעמים שפלסטינים רבים נאספי ליד השער בצד טורה עד שהשערים יפתחו. בשעת אחה"צ התנועה דלילה, עוברות מכוניות פרטיות מצד אל צד וגם הולכי רגל, סטודנטים וכו'.

הכפר דהר אל מלח
לאורך הכביש בצד של הכפר הפלסטיני טורה יש שורה יפה של עמודי חשמל וכבל ביניהם. עמוד מרכזי ניצב מול פתח בכפר. אבל בתוך הכפר עצמו עדיין אין עמודי חשמל חדשים.  אין איש ברחוב. נחים, ממתינים לאיפטר? החשמל בדרך, אבל לאט. מה בוער? נכון, גם לפני 67 לא היה להם חשמל, אבל אנחנו המדינה הכובשת שאמורה לדאוג גם לרווחת חייהם של הנכבשים, לא?

מחסום חרמש
אנו פוקדות מחסום זה לעתים רחוקות. כשנחרץ הכביש במחסום יעבד-דותן, נסעתי פעם לראות מה המצב במחסום חרמש, ואכן גם שם התמודדו המכוניות העוברות עם חריצים עמוקים, מקפיצים את הרכב ואת הבטן. לאחר זמן רב, כשכבר ראינו שבמחסום יעבד החריצים כוסו עד כדי יצירת במפרים, שגם הם מקפיצים, גילינו שבחרמש עדיין קופצים על חריצים.  

מחסום יעבד-דותן
לאורך כל הכביש לא ראינו שום ג'יפ ושום חייל. כך גם במחסום עצמו. הכל שקט, זרם חלש של רכבים החוזרים לשטח A. כמה מכוניות ישראליות עלו להתנחלות מבוא דותן.

מחסום ברטעה
17.00 השעה כבר מאוחרת לימי הרמדאן, נראה שרוב "בוני חריש" כבר עברו. עדיין עוברים כמה עשרות. 
לא ירדנו לפתח הטרמינל כי אנחנו כבר יודעות שאין שם בידוק וזאת רק הקרוסלה שלעיתים עושה צרות.