דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

נגלל  הרמדאן יצאנו מאוחר. במגדש החנייה של מחסום מיתר בצד הפלסטיני בשעה 15.00 היו להפתעתי די הרבה מכוניות וכמה אנשים חזרו דרך הקרוסלה לשטח הפלסטיני. 

נסענו על כביש 60 לחברון. אחרי זמן רב שלא הייתי באזור, השדות הצהיבו ומחכים עכשיו לקציר שאני מקווה שיתקיים. על הכביש מעט מאד תנועה והכניסות לדהריה ולעבדה פתוחות. בכניסה הצפונית לעבדה ליד הפילבוקס היה מחסום. גם הכניסה לדיר רזיח פתוחה.

צומת דורא - אל פוואר פתוחה אבל ארבעה חיילים עם נשקים דרוכים בעמדות בטון בכיכר.

בכניסה לחברון מול בית חגי הרבה צבא. שלטים אדומים מזהירים בפני כניסה לשטח A וחיילים עוצרים את כל המכוניות שיוצאות לכביש 60. טור ארוך מאד של מכוניות משתרך ביציאה מחברון.

הלאה בדרך לחברון גילינו ״קיט״ חדש של הכיבוש: בטונדה, דגל ישראל ושני חיילים. מכיוון שהיינו בנסיעה היה קשה לצלם מעמדה טובה אבל ניתן לראות בצד שמאל של התמונה את הבטונדה והדגל ואת החיילים ליד עמוד החשמל. ראינו את ה״קיט״ הזה גם ליד קליקליס ובכיכר של כביש 60 עם כביש 356.

מחסום נוסף היה בצומת הכבשים וגם כאן נבדקה כל מכונית שיצאה לכביש 60.

ראינו ג׳יפים צבאיים שנכנסו לבני נעים.

בחברון הכל כרגיל. רק ליהודים מותר לנסוע והפלסטינים, הם צועדים בחום הנורא ששרר באותו יום. 

בית רחל מכוסה כולו ביריעות פלסטיק שחורות שמתוכן בוקע קול הלמות הפטישים. 

מחסום בית המרקחת הפך בלשון המכובסת של הכיבוש ל״ברוכים הבאים למעבר בית המרקחת״. אני מתארת לעצמי באיזו שמחה מגיעים הפלסטינים למחסום. 

בדרך חזרה נעלם המחסום שמול בית חגי ומכוניות פלסטיניות יצאו ללא בעיות לכביש 60. מה קרה בחצי שעה שעברה מאז עברנו שם קודם שהתברר כי אין צורך יותר במחסום?

עכשיו הוסיפו ל״קיט״ של הדגל, הבטונדה ושני החיילים גם אוהל.

בחזרה, במחסום מיתר השתרך תור ארוך מאד של מכוניות.