בקעת הירדן: סיור בצפון הבקעה לעוזרים של חברי קונגרס אמריקנים
השתתפו בסיור כ 10 אמריקנים, ביניהם 5 עוזרים של אנשי קונגרס, עיתונאי אמריקני, עורכת דין פלסטינית-אמריקנית כיום מתגוררת ברמאללה, ומארגנת הסיור - אמריקנית פעילה בגיוס כספים למען תושבי פלסטין וקידום מיזמים למען הקהילות הפלסטיניות, בעיקר בבקעת הירדן.
המסיירים הגיעו מירושלים לביקור בכפר עקבה, המטופח והיפה, שיושב באזור ההררי מערבית למחסום תיאסיר.
אירח אותם חאג' סמי, שסיפר על הבעיות עם הצבא. הכפר נמצא בשטח C בתחום שהוגדר על שלטונות הכיבוש כשטח אש ומתקיימים בסביבתו אימונים תדירים באש חיה.
סמי סיפר שצעירי הכפר עוזבים לכפרים הסמוכים שבשטח A (פלסטין) בעיקר בגלל מצוקת דיור.
כשנכנסנו לכפר התרשמנו ממספר הבתים החדשים שהולכים ונבנים בכפר. הם יאוכלסו על ידי תושבים צעירים שעזבו. חאג' סמי, כראש הכפר, נותן את האישורים לבנייה אך יש גם מגעים עם המינהל האזרחי
לקבלת אישורים. הוגשו כמה בקשות לתכנון והצעות לתוכנית מתאר. סבירות נמוכה שיאושרו.
מעקבה המשכנו צפונה. הסיור בהדרכת דפנה התמקד בבעיית המאחזים הבלתי חוקיים ובבעיית המים.
עלינו למאחז שירת העשבים מול התנחלות מחולה וסמוך למאחז הוותיק גבעת סלעית. עצרנו בנקודה שממנה ניתן להשקיף בבירור על מבני המאחז, שהתפתחותו צוברת תאוצה. יש כנראה פיתוח תשתיות שכולל פריצת דרכים חדשות. מרחוק גם ראינו מבנה חקלאי גדול. שני מתנחלים עסקו בהנחת לוחות לגג.
מהמאחז ניתן לראות בבירור את הרכבים העולים לעברו, וכמובן להבחין בין כלי הרכב: צבאיים, של חברים מתנחלים ממאחזים סמוכים או לחילופין רכב בלתי רצוי של תיירים. עוד המיניבוס מנסה להסתובב, בא לקראתנו במהירות רכב מהמאחז. יצאנו מהשטח לפני שהגיע הצבא, שבדרך כלל מגיח בעקבות קריאה של המתנחלים.
את בעיית המים בבקעה ניתן להדגים באופן המוחשי ביותר בביקור בברדלה. מבט בבית המשאבות ההרוסות, שנאסר על התושבים לשפצן לעומת המשאבות הגדולות והחדישות של חברת המים מקורות, שתקועות בלב הכפר בשטח B.
בברדלה נפרדנו מהסיור וחזרנו לתל אביב.
בדרך, במחסום חמרה, עמדה שיירה ארוכה מאוד, למעלה מ 30 מכוניות שעמדו וחיכו כל רכב בתורו, לאיתות "עבור" מהחיילים במחסום.