קלנדיה - משמרת אחרונה במתקן הישן?

סוף לסצנות האלו?

כבר בדרך למחסום ראינו אורות דלוקים בבניין החדש של מעבר הולכי הרגל ותהינו כמה זמן יקח עד שהבניין ייפתח. אמנם לקח לנו זמן לראות את המודעות (בערבית) על הנושא שהיו תלויות בכניסות לתחנות הבידוק, אבל קצין המת"ק שיצא לנהל את השער ההומנטרי בישר לנו שחנוכת הבניין תהיה למחרת, (20.2.19) בשעה 11:00. מאוחר יותר יצאנו החוצה לבדוק מה אפשר לראות בבניין העומד להפתח, למרות נוכחות החומות מפח שחסמו כניסה אליו, אך לצערנו לא יכולנו לראות הרבה. נדווח ונצלם מה שאפשר בשבוע הבא.

בינתיים המשמרת האחרונה שלנו במחסום הישן (או שלא) עברה באופן מוכר. למרות שכל חמש תחנות בידוק היו פתוחות, התורים היו ארוכים והתארכו עוד יותר ככל שהבוקר התקדם כי קצב ההתקדמות דרך המכלאות והשרוולים היה איטי להרגיז. בשעה 6:15 התורים קרסו – הפעם בגלל מין "מבצע" של חבורת צעירים שעקפו את כל התורים, נכנסו לסככה, התאספו ליד התור במכלאה השמאלית, ולחצו חזק להכנס אליו מן הצד כאשר הקרוסלה נפתחה. כתוצאה מכך, הסצנה המוכרת של ערימת אדם עצבני מלווה בשריקות, צעקות, דחיפות ושאר ירקות התחוללה במשך חצי שעה לערך, לפני שתורים נוצרו מחדש. נקווה שזו הייתה ההופעה האחרונה של הסצנה הזו לעולם.

השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:16 ונוהל בהצלחה ע"י קצין מת"ק ומאבטח למרות הלחץ (בגלל הבלגן בפני הפתחים למכלאות) מגברים שאינם רשאים לעבור דרכו. אדם אחד דרש מאתנו ברוגז לצוות לקצין לפתח את השער לכל דכפין, בגלל המצב הבלתי סביר במעברים האחרים. אבל כשענינו שאנו לא ה"בוסיות" של החיילים ולא יכולות לתת להם פקודות, האיש השיב בחיוך, "תשובה טובה!" ואיכשהו נרגע. השער נסגר בסביבות 7:15, אחרי שתורים שוב נראו נכנסים לתוך המכלאות, על אף שלא מעט נשים וגם זוגות עם תינוקות ופעוטות הגיעו וציפו שהשער ייפתח להם. אחר-כך ראינו שהנשים שחיכו ליד השער לשווא הצטרפו לאחד התורים אבל לא מסוף התור, כך שנמעכו בכניסתן למכלאה השמאלית מהצד. המראה הזה, שמטריד מאוד כשמדובר בגברים, מטריד עוד יותר כשמדובר בנשים.

הצטרפנו לתור הקצר בין שלולתם בשעה 7:20 (ואחר כך גם לתור הקצר ביותר בכניסה לתחנות הבידוק) ולקח לנו 30 דקות לסיים את תהליך היציאה.

אנו מלאות סקרנות לגבי השיפור המיוחל שהובטח עם חנוכת הבניין החדש וגם על גורל המתקן הקיים, שיש בו סימנים של עבודות שיפוץ.