מעבר אייל

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
רחל א', ויוי קונפורטי (מדווחת) ומרים, עיתונאית אורחת.
19/02/2017
|
בוקר

מידי יום ראשון תנאי המעבר קשים. מתחילים את השבוע במרירות שגרתית.

ה"טרמינל":
ב 04:10 כבר הסתובבו אנשים במשטחים הבוציים שמשני צדי הכביש המוביל אל מתקני המעבר/בידוק והמת"ק. מספר מכוניות חונות.

after the checkpoint 05022017.JPG

כנראה מחכות לפועלים מסוימים. בצד, אנשים שכבר עברו ועובדים על הוספת עצים למדורה.

Eyal chckpnt 2017.JPG

בצד עמדו מספר נשים: החלפנו ברכות, עובדות בפרחים שנים רבות אצל אותו קבלן. 

המדורה:
ניגשנו למדורה, היו כאלה שכבר הכירו ושוחחנו איתם. שמחו לשוחח בערבית עם האורחת, העיתונאית האמריקאית שהתלוותה אלינו.

Interview at Eyal.JPG

כולם מספרים על המצוקה של יום ראשון. על שעות ההמתנה הארוכות כדי להימנע מהלחץ על המעבר.

נהג האוטובוס:

04:30 נפרדנו מאנשי המדורה והתחלנו ללכת לכוון מבני הבדיקה, בין שלוליות הבוץ ובין האוטובוסים.

אחד הנהגים קרא לנו לפני שהתחיל להעלות נוסעים – "אני מוכרח לדבר אתכן, תעשו משהו, זה לא אנושי מה שקורה פה, אני אמנם מצביע ליכוד אבל תראו את המקום. מה זה הם לא בני אדם? כל כך הרבה שעות לפני יום עבודה? ובאילו תנאים! ותראו את המכוניות האלה (הכוונה לוואנים הרבים שאוספים עובדים) – 'הבדווים'. אצלנו הם משלמים 9 ₪ לתל אביב. האחרים - עושקים אותם ולא נותנים למסיעים נוספים להתקרב למקום להצטרף ולהסיע עובדים".

המאבטחים והמנהל:
05:00 הלכנו לראות את התור של הפלסטינים בדרך לעמדות הביקורת: באזור המכלאה והסורגים שלפני הקרוסלות התור מסודר ושקט. ברחבה שבין התור המסורג לבין הגדר שלידה עמדנו, הגיעו מידי פעם הסדרנים המתנדבים הפלסטינים. ברקע, מאחור, לפני הכניסה למכלאות היו 3 אירועי צעקות ומחאות: שכפי שאמרו הסדרנים שחלקם מכירים את רחל, יש דוחק רב והתור קורס מידי פעם.

ברחבה שלצד התור המסורג, בהליך מקוצר, עוברים גם המקרים ההומניטריים. בתוך חילופי דברים בינינו לבין השומר ממגדל השמירה – " אסור לכן..." "מותר לנו להשקיף מחוץ לגדר, אנחנו מחסום"watch. הגיעו שני מאבטחים לשמור עלינו.
אדיבים ומסודרים. התפתחה שיחה עם אחד מהם: תנאי המעבר טובים ביותר שניתן בהתאם להשקעה הכספית. "הכל כלכלי", הוא אומר. כל שיפור דורש עלויות רבות. לשאלתו, השבנו שאנחנו מאזור המרכז ומירושלים (האורחת) ולשאלתנו השיב שהוא מקדומים.
כמובן השיחה עברה לדיון על קדומים שהם לא מאפשרים לתושבי קדום להשתמש בכביש לשכם, ושקדומים הוקמה על האדמות של אנשי קדום. המאבטח פקפק בבעלותם על האדמות "מה זה בעלות: מהירדנים? מהטורקים?" מה זה מוסרי? לפי איזה קוד? על פי החוק! חוק? - מוסכם, אבל חוק בינלאומי – לא בדיוק. "תראו, במלחמה, תושבי פונדוק התחננו שנמשיך לבוא ולקנות אצלם כי אחרת הם אבודים" ואיך לא? פונדוק היא בשטח C: מותר להם להקים סככה? מפעל? להרחיב חנות? לטעת מטע? לא!. אכן ללא התקדמות טבעית הם אבודים. ולא - הוא לא דיבר על תושבי קדום. וכך המשכנו בשיח חרשים, ואולי לא...
והנה הגיע מנהל המתקן. אדיב, ושופע רצון טוב. סיפרנו לו על תלונות הפלסטינים שכבר עברו, ועל בקשתם להקדים את שעת הפתיחה כיוון שממילא הם מגיעים בשעה מוקדמת, המקדימים לא יאלצו להצטופף עד שעת הפתיחה אלא יוכלו לעבור ברגע הגעתם וכך לא יצטבר תור צפוף לבידוק.

מנהל המתקן אמר ש 17000 אנשים עוברים ביום ראשון, ושהעובדות שהוא מכיר הן שונות: "לא הם לא מגיעים ב02:30 - 3:00 הם מגיעים 03:45". ואין בעיית דוחק מהצד של קלקיליה. הכל עובד בצורה מסודרת.
הצעתנו ללכת ביחד ולבדוק בצד השני - לא התקבלה.

בשעה 06:00 הרחבה הומה אנשים,

waiting for the bus 05022017.JPG

רוב האוטובוסים כבר יצאו עם פועלים, הרבה מאד נהגי מכוניות מכריזים בקול על היעד, תכונה רבה ואי סדר רב. "טרמינל" ל 17000 אנשים תוך 3 שעות בלי אזורי שהייה/המתנה אנושיים, ועם סככה אחת שהיא לעג לרש.
יש הסתגלות אנושית כי אחרת מתפוצצים ויש קהות אנושית כי...