קלנדיה

למת"ק (למנהלת תאום קישור) או בשמו הפלסטיני הלא מכובס למוח'בראת (לשב"כ) באים הפלסטינים בשעתם הקשה ביותר.

כאן מתנקזים הנוראים שבסיפורי מורסות בירוקרטית הכיבוש.

המקום ושיטותיו נועדו להידוק השליטה.

אחת הדרכים היא הפעלת לחץ על הפרט במקום הפגיע ביותר ולהציע לו הצעות שלא יוכל לסרב להן.

*

הלכתי לשם עם רידא.

לפני שעתיים רידא כבר נכנסה לשם וביקשה עבור אחותה החולה אישור מעבר לבי"ח שבמזרח ירושלים. אמרו לה שהחותמת שעל טופס הזימון מביה"ח לא מספיק בולטת ושחסר גם מספר סידורי.

"תבואי מחר עם ניירות כמו שצריך" אמרו לך.

פגשתי אותה מיואשת כי התור לביה"ח הוא לבוקר המחרת, מה יהיה על אחותה החולה?

ניסינו שוב וביחד. מה כבר יכול להפסיד מי שכבר הפסיד?

שם, בפנים, אחרי שדברתי בצמצום עצמי לגודל של שטיח לניגוב רגליים רידא קיבלה את האישור.

רידא שמחה, אחותה שהייתה כל הזמן בצד השני של הטלפון גם שמחה ושמחו גם כל בני המשפחה בבית.

ואני הרגשתי איך זה מרגיש ווזלין.

אקורד הסיום נראה לי שאת יהודייה. מזה צריך להיות?