קלנדיה
התחלה קשה של שבוע עבודה לפועלים
5:15 חמש עמדות בידוק פתוחות ונותרות כך. אבל התורים נמשכים עד לכביש הראשי.
אף שהחייל בתא הבידוק היה קשוב ופתח את הקרוסלות לעתים תכופות, התורים נמשכו ללא קץ. לבסוף ב-6:23 התורים קרסו ונדרשה כשעה עד שנוצרו מחדש. תוהו ובוהו כרגיל.
מעט לפני השעה 6 הגיע שוטר ועד מהרה סייע דרך השער ההומניטארי לשתי משפחות צעירות עם תינוקות בעגלות, ודאג שיעברו עד לעמדת הבידוק עצמה. לא היה לנו ברור אם זה היה מתוכנן, אם ביוזמתו. אחרים שכבר נאספו מול השער הזה, נאלצו להמתין עד אחרי 6, כשהגיע שומר עם שתי קצינות מת"ק
(אחת כנראה עוברת הכשרה) כדי לפתוח את השער באופן רשמי. הוקל לנו לראות אותו נפתח כמעט בזמן, לשם שינוי. כרגיל מיהר לשם המון אדם מתוך התורים הרגילים, אבל שומר התעקש לשלוח בחזרה כל מי שלא מוסמך לעבור שם.
השער ההומניטארי נשאר פתוח עד 7:55, ואז כל מי שעדיין המתין לעבור בו נשלח בחזרה.
הופתענו לראות בשלב מסוים ששומר ושוטר יצאו אל השטח הכללי של הסככה כדי לשוחח עם כמה מהממתינים. בשעה 8:05, כאשר התורים כבר הצטמצמו רק לשטח הסככה, הצטרפנו לאחד מהם. נדרשו לנו 25 דקות לעבור.
בדרך לאוטובוס – בחניון האוטובוסים המרוחק למדי (אנו מקוות שמתוכננות תחנות נגישות יותר) – שוב ראינו את השומר והשוטר מדברים עם מישהו, ואז כל השלושה התרחקו..
