ביקור באום פאגארה, דרום הר חברון

צופות: 
אריאלה עם מ'
18/08/2020
|
בוקר

במחסום מיתר החניה היתה מלאה בכל השערים.

חזרנו לכביש 317.

על הגבעה מול סוסיא הופיעו מספר קרוואנים. הכל התחיל באוהל שהוקם במקום לפני מספר חודשים ואחר כך הופיע קרוואן אחד ועכשיו יש כבר כמה. הבנתי שעכשיו בחשאי  בשעות הלילה נסללת דרך אל קרוואנים אלה,  ולא אתפלא אם בקרוב יכריזו על מאחז חדש.

נסענו לאום פאגארה (או אום פאקארה), בעברית פירוש השם הוא ״אם העוני״. ואכן, כשמו כן הוא. זהו יישוב רועים שנמצא בפזורת יאטא (כל דרום הר חברון הוא פזורת יטא). לפי האתר של ״כרם נבות״ מופיע בצילום אוויר משנת 1967. ב-1984 המדינה הכריזה על כ-1200 דונם באזור כאדמות מדינה וכמובן שאחר כך הופיעו בסמוך התנחלויות כמו מעון, סוסיא ואביגיל. 

כביש 317 שנסלל בשנות ה-80 מחבר בין ההתנחלויות ומתחבר לכביש 60. מספר שנים קודם לכן הצבא הכריז על שטח של כ-37,000 דונם כעל ״שטח אש 918״ . לפי דוח של ה-OCHA, האומות המאוחדות המשרד לתיאום עניינים הומניטריים, קהילות שגרות בשטח  צבאי סגור ביטחונם הפיזי התערער, רמת החיים שלהן ירדה והעוני עלה, משום שאלה קהילות רועים שמקור הכנסתם הוא מהצאן. הגבלות בגישה לשטחי המרעה מערערות את פרנסת התושבים. 

בירידה מכביש 317 אל אמפאגארה השלט מורה על מצפה אביגיל בלבד. גם הדרך המובילה להתנחלות הבלתי חוקית נראית שונה מהדרך המובילה לאמפאגארה. כדי למנוע השתוללות של המתנחלים, פיזרו תושבי הכפר אבנים בדרך המובילה אליהם.

פאדל ואשתו חדרה קיבלו אותנו בשמחה. חדרה, אשתו הראשונה, רוקמת את שמלת החתונה לבתם שעומדת להינשא. בחדר ריק כמעט לחלוטין, פרט למספר כסאות. שמחו לקראתנו גם ילדיו  הצעירים של פאדל מאשתו השנייה. פאדל סיפר כי הם חיים בפחד מתמיד מהצבא וממתנחלי אביגיל. לפני כחודש וחצי הגיעו אנשי השב״כ באמצע הלילה וערכו חיפוש בבית עד שעות הבוקר, זאת כשיש ארבעה ילדים צעירים בבית. ככה מגדלים חובבי ציון. 

נראה שצינור המים שמניחים לאורך כביש 317 לא יגיע ל אמפאגארה. בצילום למטה ניתן לראות את מערכת המים מהמיכל שאותו ממלאים ממיכלית רתומה לטרקטור שעוברת בין הכפרים. אני מניחה שבהתנחלות אביגיל הדברים נראים אחרת. 

הגענו עם מכונית עמוסה בבגדים, שמיכות ומשחקים לילדים, מה ששימח אותם מאד מאד.

ובמחסום מיתר הביוב עדיין נותן ריחו.