בוקר רגוע ביותר בקלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
18/07/2018
|
בוקר

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך, חנינו כרגיל בצד הישראלי ועברנו לצד הפלסטיני. בפנים שמחנו לראות שהתורים קצרים. היו 4 עמדות פתוחות. מוכר הבייגלה במקומו הרגיל בסככה. ח' חברנו מדבר איתנו תוך כדי ההמתנה בתור בכניסה למכלאות. הוא מספר שהיה מחסום מאולתר בדרכו לביתו באחד הימים, הוא מיהר אז לא עצר וקיבל דוח 750 ₪. מזלו שלא חשבו שרוצה לדרוס וירו בו... מהיכרותנו איתו אנו מניחות שכאשר עצרו אותו ודיברו איתו הבינו שאין המדובר במחבל – הוא דובר עברית רהוטה ובקיא בהלך הרוחות בישראל, בעקבות עשרות שנים של עבודה בשוק מחנה יהודה. בכל זאת חששנו שמא פתחו לו תיק משטרה (מה שהיה הופך אותו אוטומטית למנוע משטרה) ושמחנו לראות שלא הוחזר.

מוכר הבייגלה מספר לנו שאתמול גם היה מצב כזה עד 6, אך אז התחלפו החיילים בעמדות הבידוק, הבידוק הפך איטי והתורים הגיעו עד הכביש... לשמחתנו היום זה לא קרה. גם אחרי חילופי המשמרות נותר המצב רגוע ביותר, תורים קצרים אם בכלל. פתוחות 5 עמדות (לעתים 4). השער ההומניטרי לא נפתח, אך לא היה צורך.  

בשלב מסויים הגיע עיתונאי פלסטיני, עם מצלמהinfo-icon על חצובה, כנראה עובד עבור רשת ערביתinfo-icon זרה. הוא ניסה לתפוס מישהו לראיין אותו. בגלל שלא היה תור האנשים מיהרו לעבור ולא רצו להתעכב. בסוף הצליח לראיין מישהו. ואז הוא לקח את המצלמה והחצובה, נכנס למכלאה ועבר את הקרוסלה. הוא העמיד את החצובה אחרי הקרוסלה ולפני עמדות הבידוק, הציב את המצלמה והחל לראיין אנשים שם. רק אחרי זמן מה הופיע מאבטח וניגש לדבר איתו. ראינו שלקח ממנו את תעודת הזהות ושוחח עימו. אח"כ נראה היה שתעודת הזהות הוחזרה לצלם, והוא המשיך בשיחה עם המאבטח.

ב-6:30 בערך נכנסנו למכלאה הריקה, עברנו בקרוסלה הפתוחה והגענו לצד הישראלי בזמן שיא של כמה דקות בלבד.