דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

לרגל הרמדאן יצאנו בצהרים, ואי אפשר לבקר אנשים. לכן המשמרת מכסה רק נסיעה לאורך כביש O6 + העיר חברון.

מיד אחרי מעבר מיתר, שלט פרסומת גדול למחסני השוק באזור התעשיה מיתרים. אכן, המתחם מתחיל להיראות כמו איירפורט סיטי. בניה חדשה בשמעה, בסוסיא, גם באשתמוע בכיוון מערב משהו שנראה כמו אוהל אירועים גדול, ההתנחלויות משגשגות. בצמתי הדרכים המובילות לשטחי A, בנוסף לשילוט הגדול באדום, יש שלטים חמודים צהובים עם חיצים בירוק ובאדום, עם מראה מצועצע אירופי, ומ' מוסר כי הרשות הפלסטינית מצידה גם הקימה מחסומים בפנים, כהגנה מפני כניסת נגיף הקורונה מישראל לתוך שטחה.

חברון. ממזרח לכביש העולה מתחנת הדלק לקרית ארבע, מול המחנה הצבאי, אדמתו הפרטית של עטא ג'אבר מגודרת כמו אתר בניה, ועליה שלט גדול, ב"כתב רש"י": חורבן ביתך לא שכחנו.

מתאים כמובן לתשעה באב להתאבל על חורבן בית המקדש. "הקוזק הנגזל" מתחזק היטב את תדמית היהודי המסכן, בזמן שהוא בונה את בתיו לתפארה ומחריב דווקא את בתי הפלסטינים. בקרית ארבע עצמה שילוט בכל פינה המצביע על ישיבות חדשות, מוזיאון ארץ יהודה, וגם:

ובחברון, משפצים את "בית השלום", נראה כאילו יוסיפו קומה, לא ברור. ומשפצים גם את "בית רחל" במה שנראה אפילו כהרחבתו:

וכדי שנראה מה כתוב על השלט – קלוז אפ – סניף של "בית השלום" אולי: הרחיבי מקום אהלך.

משמאל למערת המכפלה, אולי הרחבה של המסעדה של גוטניק, המשולטת עכשיו בתור מרכז מורשת, ורכב המצוות של חב"ד חונה בכניסה:

לפי החומר מהעיתונות ששלחה חגית, מימין למערת המכפלה מתוכנן גשר שאליו מובילה מעלית להנגשת הכניסה לנכים יהודים [בלבד, אלא מה]. חיילי משמר הגבול שם לא שמעו על תוכנית כזו, והחנויות הפלסטיניות סגורות עקב הצירוף של רמדאן וחום כבד. מתברר שיש בכניסה לרחבה מקווה לגברים, לא ידוע אם יש מקווה לנשים, לדעתי לא, כי מקוואות לנשים צריכים להיות מוצנעים. הרחבה מחולקת למספר מתחמי תפילה של עד 19 אנשים [O2 איש כבר אמורים להתפצל לשני מנייני תפילה לפי הנחיות הרבנות, המתואמות עם משרד הבריאות], ובה ממוקמים "סטנדרים" של לימוד תורה במרחקים לפי הנדרש, והם ממוספרים 1-19. נכון שהיהודים מאד ממושמעים ומתורבתים, בניגוד לבני דודיהם?