מחסום זיתים: יום השישי הראשון של רמדאן 2018

יום השישי הראשון של רמדאן 2018

הגענו בסביבות תשע וחצי. פגשנו במקום משקיפים של האו"מ שירדו למחסום הפלסטיני לבדוק מה המצב שם. נראה שתנועת העוברים התנהלה ללא תקלות. אותנו העמידו בצמוד למעברים, תחת סככה מוצלת. רוח חמסין הקלה על החום הקשה.
לפני המחסום עצמו, מסלולי הבטון ניווטו את הבאים/באות לעבר עמדות הבידוק שבטרמינל. הרבה לובשי מדים קיבלו את פנינו – חיילים, שוטרים, משמר הגבול. לא היתה תנועה רבה של עוברים. כנראה בגלל שזהו יום השישי הראשון של הרמדאן  ואולי לאור הרבה סיבות ידועות שמעצבות את החודש האחרון.

גברים מגיל 40 אינם זקוקים לאישור; נשים יכולות לעבור בכל גיל – כך שמעט מבין המבקשים לעבור הושבו לאחור.

היחס של כוחות הביטחון לאנשים היה מאוד מכובד, יעיל, אדיב וידידותי.  את פני הבאים קיבלו שלטי ברכה לרגל החג (לא ידוע לנו מה כתוב עליהם, רק הוסבר לנו), וכל עובר קבל לידו ברכה אישית מפקד המחסום. שוטר שכבר פגשנו לפני שנה, הקפיד שהכול יתנהל ברוח טובה וגם שלא נציק  לחיילים.  השפעתו המפרגנת הורגשה בהחלט במקום (ציטוט מדבריו: "רוח המפקד היא הקובעת את האוירה")..

גם המעבר בתוך המחסום התנהל במהירות וביעילות – ובפעם הראשונה אף אחת מאיתנו לא נדרשה להראות תעודה מזהה. לאור המצב הקשה במיוחד שאיפיין את השבוע האחרון אפילו פגישה עם כובשים שמנסים להקל על הכפיפים שלהם היוותה "מתנה" עבורנו, הקלה קטנה. קל וחומר עבור אלה התלויים בהם לחסד או לשבט.