נבי אליאס, פלאמיה. "אלה בסדר". לו רק כולם היו כאלה ....

נבי אליאס סלילת הכביש העוקף מתקדמת במרץ.  אחרי שנעקרו עצי זית החלו העבודות. לא עזרו ההפגנות שבחלקן השתתפנו. הריבון עושה את מה שדורשים המתנחלים.

עזון – ביקור בחנות. ז' בביתו בשל שריפה שפרצה ליד הבית. האש כובתה אך יש נזק לרכוש המשפחתי.

בדרך לפלאמיה  אנחנו לוקחות טרמפיסט  מכפר ג'אמל  והוא אומר:  מספיק עם המלחמות. אתם נשארים כאן, אנחנו נשארים כאן, חייבים ללמוד לחיות יחד. מדינה אחת לכולם. זה מה שאמרתי לקצין ישראלי שביקר אצלנו. עבדתי בכל הארץ. אני מכיר כל עיר. יש לי יותר חברים ישראלים מחברים פלסטינים.

12:45 מחסום פלאמיה (914)  מחכים 2 בעלי טרקטורים, עמוסים בעצים צעירים.

המעבר  הרגלי ברקע משמש את הפלסטינים רק בבוקר כאשר מספר העוברים גדול.

הג'יפ הצבאי מגיע בזמן והמחסום נפתח מייד. אין התייחסות אלינו ולמצלמה. גם הפלסטינים אומרים לנו : "אלה בסדר".  לו רק כולם היו כאלה ....
נכנסים שלושה טרקטורים ועוד שבעה הולכי רגל. יוצאים שלושה טרקטורים, שני רוכבי אופנים ו שלושה הולכי רגל.

א' מצביע על הנוף ואומר: "כל השטח הזה היה פרדסים. הכל הלך עם הגדר. איזה בלגן עשו לנו. מי צריך את הגדר, את כביש המערכת... בגללם אין פרנסה. איזה בזבוז של שטח אדמה פורייה."  רק לו יש אישורים לעבור לאדמותיו. ילדיו הבוגרים אינם מקבלים אישורים והם נשארים בבית בחוסר מעש.  הוא לא מצליח להבין את זה. גם אנחנו לו.

13:10 הצוות סוגר את המחסום אחרי שכולם עברו משני הצדדים. אנחנו נוסעות בדרך עפר למחסום פלאמיה דרום  935.

בסככה  -  שלושה  מחכים לפתיחת השער מרוכזים בסמרטפונים. אחד עם אופנים עליהם מיכל עם חומר הדברה, ושניים עם עגלה רתומה לחמור.