מדוע אנו מדווחות גם בימי קורונה ולאור איומי הסיפוח = אפרטהייד?

מדוע אנו מדווחות גם בימי קורונה?
ישראל היא השליטה בשטחי הגדה המערבית ובתוקף אמנת ז'נבה סעיף 27, חובה עליה לאכוף את החוק והסדר בשטחים הכבושים.
התושבים בשטחים הכבושים זכאים
"ליחס של דרך ארץ לגופם, לכבודם, והם יוגנו במיוחד מפני כל מעשה אלימות."

אבל הדבר אינו כך בפועל.

הצבא והמתנחלים פוגעים כמעט מדי יום בפלסטינים בגופם, בנפשם וברכושם, והרשויות הישראליות אינן עוצרות את העבריינות האלימה הזו. התקשורת הישראלית כבר מזמן ממעיטה לדוות על אירועי הפגיעה הרבים בפלסטינים ברחבי הגדה.
כאן מתרחשת התעללות המתמשכת באוכלוסייה הכבושה. ועכשיו, גם בימי הקורונה, עם איומי הסיפוח יש התגברות בהשתוללות של המתנחלים , לעיתים קרובות בחסות הצבא. אנשים נפגעים, רכוש נהרס, קרבנות האלימות נעצרים, רבים בישראל אינם מודעים או אדישים לנעשה ב"חצר האחורית": הכיבוש שלנו.
אנו במחסוםwatch ללא נשתף פעולה עם ההתעלמות, עם האדישות ועם חוסר הידיעה. נמשיך לספר על הנעשה בשטחים, בכפרים ובמאהלים, בל יגידו:

'לא ידענו לא שמענו' .

תיאור המקום

דרום הר חברון

דרום הר חברון על כביש 60 ו-317. הוא אזור זרוע מחסומים

עיירת המחוז של דרום הר חברון, יטא, נמצאת כ-8 ק"מ דרומית לחברון, מונה היום כ-64 אלף תושבים. הכפרים מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית שעובדה על ידי הפלסטינים, מספר התנחלויות: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה. קרא עוד>>