קלנדיה

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Place: 
Observers: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
18/01/2023
|
Morning

בוקר רגוע בקלנדיה ופגישה עם מכר ותיק. אנחנו ממשיכות לחנות בצד הפלסטיני, כי בשל העבודות בצד הישראלי אין מקום לחנות שם. הגענו ברבע לשש. כשהתקרבנו מהצד הישראלי בחשיכה ראינו שגשר הולכי הרגל עדיין מכוסה בתאורת כריסטמס. לראשונה ראינו שהמעבר ברכב לצד הפלסטיני סגור. המעבר לצד הישראלי התנהל כסדרו. התקרבנו לאט ושאלנו את המאבטח שהיה קרוב אלינו מה קורה. הוא אמר שהוא פותח, שנתקדם. רגע אחרי זה זכר לשאול מי אנחנו בעצם, אך התשובה "מחסום וואטש" הניחה את דעתו. הוא סימן לנו להמשיך ואכן המחסום נפתח ונשאר פתוח. לא ברור מדוע סגרו לפני כן.

אחרי שחנינו, התחנה הראשונה שלנו היא אצל ידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה. היום בא איתו הנכד לעזור, ואח"כ ילך לבי"ס. אבו רמזי מדווח שהמצב במחסום הולכי הרגל תקין.

בסמוך אליו יש דוכן פלאפל ושאר מזונות שפועל כרגיל, וממול הקיוסק. נגיע אליהם בדרכנו חזרה. מוכר העוגות התמקם מזה זמן מתחת לסככה, ליד אחת הכניסות למבנה המחסום. הדוכן למכירת  כרטיסים לטלפונים הניידים (הפלסטינים משתמשים בד"כ בטלפון עם כרטיס משולם מראש) ולטעינת רב קו, שראינו כבר במשמרת הקודמת שלנו, עבר מהצד המזרחי לצד המערבי. ליד השער בקצה המערבי המתינה האשה שפגשנו כבר בעבר עם תינוק חולה בעגלה. היום המתין איתה גם מלווה. ברכנו אותה בבוקר טוב, אך מייד אח"כ הגיע מאבטח ופתח לה את השער. המלווה עזב והיא עברה עם הפעוט בעגלה.

מכיוון מחנה הפליטים קלנדיה מהבהב שלט פרסום אלקטרוני, המהווה ניגוד בולט לשאר ה"תפאורה" מסביב. עדיין צעירים רבים מטפסים על הגדר המקיפה את מתחם המחסום בצד הסמוך למחנה קלנדיה, כדי לחסוך לעצמם את העיקוף הרגלי לכניסה מכיוון מזרח. ועדיין אנחנו תוהות למה לא פותחים את השער שיש שם בגדר ומקלים על הציבור.

המצב במחסום היה רגוע מאוד. כל מי שמגיע נכנס מייד. אחת הקרוסלות חורקת מאוד. הבחנו בכך גם בפעם הקודמת שהיינו כאן, אך עכשיו זה ממש צורם. כל הזמן נשמעת החריקה. באמת כל כך קשה לשמן את הקרוסלה???

לפתע מתקרב אלינו מישהו וחיוך רחב על פניו. זה מכרנו ח'. כמה שמחנו לראותו. בעבר היה עובד במאפיה בשוק מחנה יהודה והיינו פוגשים אותו כל משמרת. בפיו עברית רהוטה והיינו משוחחים כל פעם. קצת לפני פתיחת המחסום החדש הפסיק לעבוד שם, אח"כ באה הקורונה ומאז לא ראינו אותו. הוא מספר שכעת הוא עובד בעטרות ומרוצה.

בסביבות רבע לשבע התקרבנו אל הקרוסלה שבכניסה האמצעית והצצנו פנימה לראות מה המצב. ראינו שיש תורים ממש קצרים לעמדות בידוק החפצים. נראה היה שכולן פתוחות ואין שום עיכובים. החלטנו לוותר על המעבר לצד הישראלי הפעם. בדרך חזרה לרכב צילמנו, עכשיו כבר באור יום, את דוכן הפלאפל שהשתדרג. כעת הוא בתוך סוג של מבנה יביל. המוכרים ועמדת הטיגון מוגבהים ומתחת יש את השולחן שעליו כל הסלטים ושאר מיני מזון, כאשר מלמעלה יש קירוי. זה בוודאי נוח יותר כך בימי גשם. היום לא גשום, רק הקור הירושלמי חודר לעצמות. המוכרים מבחינים שאנחנו מצלמות ומציעים לנו פלאפל. בשבילנו זה קצת מוקדם לאוכל מטוגן, אז הודינו בנימוס ונפרדנו לשלום.

נסענו חזרה לירושלים דרך א-ראם. מחסום ג'יב הארעי לא מאוייש הבוקר (אולי בגלל שעברנו רגע לפני שבע בבוקר). באיזור חיזמה עומס תנועה קל ומשם בתוך ירושלים עומס תנועה סביר לשעה זו.