דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
במחסום מיתר הכל כרגיל, החנייה מלאה והתנועה זורמת.
יצאנו עם מכונית עמוסה בבגדים שנאספו בשער העמקים בדרך לגן הודא. הדרך יפהפיה. אחרי הגשם שירד, ערוצים ירוקים זורמים בשיפולי הקרקע ובתלמים שנחרשו והכבשים יוצאות למרעה. אין פיסת קרקע שאינה מנוצלת, החמורים מגיעים לכל מקום.
בדרך לאום דארג׳ עצרנו במכולת באטאוואני לקנות לילדים בגן קצת ממתקים, שתיה ומחברות. בעל המכולת סיפר לנו כי הגיעו צווי הריסה לא-תוואני ובעוד אנו מדברים הוא קיבל תמונות של ג׳יפים של המנהל האזרחי שהגיעו למקום. על זה נאמר כבר ״השמש זרחה, השיטה פרחה ו......״
בדרך לאום דארג׳ אנו רואים צינור מים
שמונח על פני הקרקע על גבי טיירים, שימוש חדש שלא ראיתי עד עכשיו. בדרך כלל הם נמצאים על גגות הפח כדי לשמור עליהם שלא יעופו ברוח.
לעומת הצינור הזה, כבר כמה חודשים עובדים על הנחת קווי מים להתנחלויות. כמובן שזוהי צנרת רחבה יותר וחפורה באדמה ולא נגישה לכל כורת.
בגן של הודא קבלו אותנו בשמחה רבה. הפעילות הלימודית כבר הסתיימה והילדים היו עסוקים בפתיחת חבילות בגדים וצעצועים שהגיעו אליהם. חלק מהילדים היו גם בוגרי הגן. כנראה שהגן הפך למרכז לחלוקת בגדים.
בדרך חזרה עברנו דרך התנחלות כרמל ואום אל ח'יר. ההשוואה בין הגגות האדומים עם דודי השמש לעומת גגות הפח והאבנים ששומרים עליהם מפני הרוח, ודודי המים כי אין צנרת שמגיעה לבתים, זועקת לשמים.