מחסום טורה: קישואים לא עוברים פה

צופות: 
מרינה בנאי, רחלה חיות ורותי תובל (מדווחת)
17/11/2020
|
אחה"צ
מחסום עאנין: בסוף יום המסיק חוזרים הביתה לכפר עאנין

14:50 מחסום חרמש

המחסום ממוקם בצומת ליד התנחלות חרמש. קוביות בטון על הכביש מאלצות את הנהגים לזגזג. מגדל השמירה לצד הדרך נראה מוזנח ונטוש. מצפון לכביש, מול ההתנחלות, יושבת קהילת רועי צאן טורקמנית. אחד מאבותיהם קבור בבית הקברות המוסלמי במושבה יקנעם. חלקם עובדים על טרקטורים בהתנחלות הסמוכה. המשפחות גרות בג'נין ומתפרנסות מייצור גבינות. מדי פעם אנחנו מבקרות אצלם. יש להם נוף משגע שמשתרע עד הים ובתוכו חלקת סיתווניות שפורחות עכשיו בין האבנים שכנראה מגינות עליהם מפני הרעייה. טרקטוריסט צעיר עונה לשאלתנו שיחסיו עם נדב מחוות הבודדים שמצפון להם, דווקא טובים.

15:15 מחסום יעבד

המכוניות מזגזגות כרגיל. חייל צופה ממגדל השמירה. ואדי יעבד (עמק דותן) חרוש, מוכן ומזומן לחורף.

15:40 מחסום עאנין

3 טרקטורים ממוקמים כבר מול השער הפנימי, היחיד שנעול. עוד שני טרקטורים על הכביש. 5 נשים יושבות בתוך הסככה החשוכה. ב-15:50 מגיע הג'יפ הצבאי, השער נפתח ותוך שלוש דקות כולם נעלמים בדרך אל הכפר. קצין וחייל ניגשים אלינו כדי להרחיק אותנו אל מעבר לקוביות הבטון: "זה שטח צבאי". הם לא שמעו על "מחסום ווטש" ולא נראה שזה מעניין אותם במיוחד.

16:10 מחסום טורה-שקד

רצינו רק להציץ לרגע במחסום "המשעמם" הזה ומצאנו המולה רבה: מכוניות רבות נסעו מולנו (אח"כ יתברר שהתייאשו מלחכות) ובמחסום עצמו מספר רב של מכוניות ואנשים, יחסית למחסום השקט הזה: הצבא מתאמן! מישהו מהממתינים אומר שהוא מחכה כבר שעה "במקום להיות בבית עם הילדים". כמה נשים מנסות לנוח על שרידי הספסלים שרק השלד הדק נותר מהם. פנינו לחיילת ושאלנו עד מתי ימנעו מהאנשים האלה לחזור הביתה. היא טענה שהתרגיל התחיל בעשרים לארבע ואמור להסתיים כעבור 20 דקות. "נו, אז הגיע הזמן". "כשאת תהיי בצבא תעשי מה שאת רוצה", ענתה. אח"כ חזרה ובחצי התנצלות אמרה שהוא יסתיים בארבע וחצי. "ובכלל מה הם מתלוננים, הם הרי קיבלו הודעה דרך הרשות המקומית שהמחסום יהיה סגור". זהו, שלא. בארבע וחצי מבקשים לפנות את הכביש, מכוניות צבאיות עוזבות והמעבר מתחיל. לצד הדרך מצאנו ערימה של קישואים קטנים. מודענו ק' ידע לספר שבעל הארגז לא הורשה להעבירו במחסום הזה.

16:45 מחסום ברטעה-ריחן

חזרנו למחסום ברטעה. כבר התפנה מעט מקום בחניון הפלסטיני ואנו חונות שם. מוכרי הקפה הקטנים מתרוצצים בין המכוניות, מאושרים מהמטבעות שהם מקבלים מאיתנו. ליד פתח היציאה מה"מיכלאה", מנסים אחדים להתפרנס ממכירת פחיות, בקבוקי שתיה ושקיות בוטנים ומספרים על ההתנכלות מצד הנהלת המחסום, שלא מתירה להם למכור שם. קנינו בוטנים בקליפתם ועזבנו ב-17:05. חושך.