בורין - מטעי הזיתים עולים בלהבות והמוסקים המתנדבים חווים את נחת זרועם של בריוני יצהר
בורין יום לאחר הלהבות והפרעות:
אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה![2) - לא מרפה ממני שירו המצמרר של געבירטיג בבואי זו הפעם הרביעת לבורין, ובכל פעם עוד מטע זיתים שרוף. אמנם הקוזקים לא מעזים להיכנס לתוך הכפר, אבל את העצים, מקור פרנסתם, ואת המוסקים הם מבעירים בתאווה פירומנית, ומכים בטירוף של אלימות.
השבוע הזה השיר מכה חזק יותר למראה התמונות של הלהבות שאחזו אתמול במאות עצי זית במורד יצהר, ולמשמע מוראות הזוועה ששמעתי מפי המתנדבים המוסקים. הגענו למטע היחיד שנשאר לדוחא, לאחר ש-200 עצי זית עלו באש. מטע קטן זה נותר רק בזכות קרבתו לבתי הכפר. העצים מלאים בזיתים שמנמנים יפהפיים מלאים בשמן. אך רובם עלו באש.
במקום מסקו איתה כ- שישה מתנדבי חו"ל מבועתים, כאשר מבטם מופנה כל פעם למעלה ההר, לכיוון יצהר, שמא יופיעו שוב הפורעים. ג'. כהן, מתנדב יהודי מאנגליה בן 70 , ומגי בת אותו גיל, שבצעירותה הכירה תופעות דומות בדרום אפריקה, שיחזרו את אימי יום אתמול.
מוחמד הוביל אותם לעצים המיועדים למסיקה והלך. המסיק התנהל יפה , פתאם חזר מוחמד בחרדה. נמהר ונלך, אמר, כי בריוני יצהר מגיעים. בעוד הם אוספים את חפציהם, הגיחו מן ההר כ- 12 בריונים רעולי פנים, כשציציותיהם מתנפנפות, מצויידים במוטות ברזל ובקורות עץ, והחלו להלום בהם, להתיז גז דמעות, ולרדוף אחריהם, כשהם נמלטים. רבי משה יהודאי בן ה-80 נפגע בראשו וברגלו, ובקושי גררו אותו עד שהסהר האדום הגיע, הביאו אלונקה, והוא נשלח לבית החולים מאיר בכפר סבא. הם גם חבטו באשה שלא הספיקה לנוס מספיק מהר. אנשי הסהר האדום הביאו אותה לכפר, ועכשיו היא שוכבת שם באחד הבתים של התושבים.
ג'. כהן עמד באותו זמן מרוחק יותר, ולכן התחבא מאחורי עץ. מיד בצאתו הגיעו שלושה בריונים. אחד התקרב אליו עם מוט ברזל לידו, ואילו השניים האחרים טיפסו מעט גבוה יותר והבעירו אש. ומיד הלהבות עלו בכל הכרם. ג'. החל להימלט, אך נפל על גבו לתוך תעלה. הבריון החל להשליך עליו אבנים מלמעלה, ולהכות במוט. למזלו האבנים פספסו ופגעו בנעליו וכך נצלו רגליו, האבנים כוונו גם לראשו, אך ג' כופף את ראשו והליטו בשתי ידיו , וכך ניצל מפגיעת אבן בפניו, ורק אצבעו נפצעה וכל כף היד התנפחה. כשהאש התפשטה הם באו על סיפוקם הסתלקו מן המקום. עד היום עולה עדיין עשן מן העצים הקרובים ליצהר.
יש לציין, שלא הרחק מן המקום יש בסיס צבאי, אך שום חייל לא יצא לראות את המתרחש. לעומת זאת הצבא לא מאפשר למכבי האש של בורין לעלות לצורך הכיבוי. מאידך הגיעו לאזור מטוסי ריסוס לכיבוי האש, אולם הם ריססו רק מסביב ליצהר, ואילו מטעי בורין המשיכו לעלות בלהבות. נראו גם רחפנים באוויר. נראה להם שכך הצליחו פראי האדם לגלות היכן המוסקים.
בתוך המנוסה היו מי שהצליחו לצלם כמה מן הבריונים, כולם היו רעולי פנים מלבד אחד שצולם גלוי פנים.
ואני מאזינה וצופה בתמונות, מלאת אימה ובושה. בני העם שסבל פוגרומים אלימות ושרפות מבצעים כאן אותם מעשים, ואין דין ואין דיין. כבר לא שואלת , אך כן קובעת בתימהון
: כסדום היינו!!!