דרום הר חברון, חברון

צופות: 
מיכל צדיק
17/10/2017
|
בוקר

אנחנו מתים בעמידה

אנחנו מתים בעמידה כתב לי י', חבר בפייסבוק מכפר שמעבר לקו הירוק, לא רחוק ממודיעין.

מי זה אנחנו? אני שואלת. הפלסטינים הוא עונה. "קמתי בבוקר, אמרתי שאני הולך להביא משהו 0מרמאללה ולחזור הכי מהר כי אני צריך לעשות משהו במוסך. אז בדרך יש מחסום (שטח A להזכירכם). איך שהגעתי למחסום אמרו לי: לאן?  אמרתי: לרמאללה,  אמרו לי לחזור בחזרה,  אמרתי: למה לחזור? אמר לי, ככה כי בא לי ולא לדבר הרבה. חזרתי כי אין בררה כי הוא עם נשק. הוא מותר לו להרוג אותי ואני אסור לי להרים עליו יד.

אז מכאן יוצא האסלאם הקיצוני, את מבינה? וזה כל יום וזה לא נגמר. זה מחסום של כל יום בדרך לרמאללה מהכפר שלי.

אז למה שאני לא אנסה לעזוב  פה?

יום אחד הם יתעוררו.

הבנת עכשיו? אני נגד האסלאם. אבל האסלאם אף פעם לא היה קיצוני. בחיים לא היה ולא יהיה. הם לא שאהידים הם פשוט החליטו לא לחיות וזה לא קשור לאסלאם. לא יודע העולם השתגע.

מחכה למלחמת עולם ונגמור עם כל זה. בכל מצב אני מת. אנחנו מתים בעמידה, אומר לי אדם שוחר שקט ושלום שקם כל בוקר ובא לעבוד אצלנו מבוקר עד לילה, לפרנס את משפחתו באישור מלא.

 

חברון - מה באמת אומר נועם ארנון לאורחיו מח"ול.

כל הדרך לחברון בכביש 60 שקט ותנועת מכוניות רגילה.

רק ליד הכניסה לדיר ראזק חיילים חמושים הולכים בצד הדרך.

בחברון גם כן שקט בכל פינה. רפאים כרגיל ממערת המכפלה עד תל רומידא. המחסומים החדשים בשכ' קפישה, וליד בית הקברות הישן, חלקת חב"ד וליד ביתה של האנה אבו היכל מגדירים מחדש גם את אזורי H1 ו-H2.

עבד מחנות המזכרות שליד נערת המכפלה מספר שנועם ארנון היה נוהג לבוא ולשתות אצלו תה או קפה ומדבר אליו בנועם לעומת עופר אוחנה ומרעיו. יום אחד לפני זמן מה, הגיע עם אורחים מחו"ל ושותה קפה ותה אצל עבד כמובן ומספר להם באנגלית שבעצם כל הפלסטינים פה מחבלים ורוצים להרוג את היהודים. עבד, שבנו מדבר אנגלית שוטפת נעלב ואמר לו איך הוא לא מתבייש  לשקר כך ולהתנהג בשתי פנים אליו. נועם החליף צבעים ושתק. יותר לא בא לשתות קפה בחנות של עבד.