בית לחם (300)

יום השישי השני של הרמדאן

הצד הפלסטיני:
הגענו בערך ב-9. התקבלנו בסבר פנים מהחיילים והמפקדים. אמרו לנו שבשבוע שעבר עברו כ-6,000 אנשים כנראה בגלל הפיגוע בתל-אביב וביטול היתרי הכניסה, אבל היום עד 9 בבוקר עברו 8,000. מעבר האנשים נראה שוטף ולא היו תורים ארוכים במיוחד.

לא ראינו הרבה אנשים שהוחזרו. ראינו מספר ילדים צעירים נרגשים בתור אבל מאוחר יותר הוחזרו.

היו שם חמישה ילדים בגילאים 5 עד 13. אחד מנציגי האו"ם שאל אותם מה הבעיה אבל אז הגיע אביהם ולאחר שהחליף מספר מילים עם החיילים נתנו להם לעבור.

הנשים עברו ללא בעיות והתפלאנו לראות ארבע נשים משוחחות עם אחת החיילות החיילת אמרה לנו שהיתה להן בעיה והיא נסתה לעזור להן לפתרה.

עזבנו ברבע לאחת עשרה, כשראינו שהכל פועל כשורה.

הצד הישראלי:
היום היו יותר נשים מהשבוע שעבר, וגם מספר האנשים הכללי היה גדול, מה שגרם להפעלת שער בדרך לאוטובוסים ראו סרטון. 
ממש כשהיינו בדרך חזרה פגשנו שתי נשים, אחת ירושלמית והשניה חברונית, שהחזירה את בנה מאישפוז בבית החולים. הן ניסו לחזור לחברון ולא מצאו את הדרך. השוטר שעמד בצד ואכל (כשהגענו המעבר הסריח מסיגריה שאחד השומרים עישן) אמר לי: "אם את רוצה לעזור להן לכי את – אני לא יכול להראות להן..". לא כל כך עוזר ומתחשב. ליוויתי אותן לשער הנכון שיוצא לבית לחם והירושלמית אמרה לי שזו הפעם הראשונה שהיא עוברת במקום כזה....