קלנדיה - אשה עם מתכת ברגלה עוכבה במחסום

צופות: 
תמר פליישמן
17/03/2019
|
אחה"צ

מסיע החולים לעזה כבר בשעה אחת בא למחסום כי הודיעו לו לבוא מוקדם. בשלוש הצטרפתי אליו. יחד חיכינו להם. כשהמסיע נעשה קצר רוח טלפן ושמע שבגלל תקלה יש עיכוב. המשכנו לחכות.

תחילה יצאה אישה נסערת (שבתמונה), אישה שבאה מרמאללה שם גרה ונסעה למזרח ירושלים לבקר את הבת שלה.

כשעברה מתחת לגלאי המתכות, בגלל שבניתוח שעשו לה ברגל שמו לה מתכת, הגלאי צפצף.

"יש לי מתכת ברגל", אמרה לחיילים. הם אולי לא הבינו ואולי לא האמינו ואולי גם וגם, ודרשו שתחזור על כל ההליך. חזרה ושוב צפצוף, ושוב ועוד פעם. "התחלתי לבכות" סיפרה האישה, "לי ירדו דמעות והם צחקו לי בפנים. אני בת 67, מה, אין להם אמא שהם ככה לועגים לאישה זקנה?"

אחרי הצחוקים הכניסו אותה לחדר שבו שהתה כלואה כשעה שבסופה שולחה לדרכה.

"תצלמי ותספרי" אמרה. צילמתי ואני מספרת.

המסיע ואני המשכנו לחכות עד ששוחררו מהמתחם הילדים, הנשים והגברים שחיכו משעות הבוקר ללא מזון או מיםinfo-icon עד שהותר להם להמשיך את הדרך הביתה, לעזה.

נתיב הולכי הרגל למחנה הפליטים

מעברו האחר של המחסום, הנתיב להולכי הרגל שמוביל למחנה הפליטים מוצף בשאריות גשמי סוף השבוע מעורבבים בפסולת גרם לי לחשוב שאולי אציע לניר חסון שעבד זמן רב על כתבתו שדנה  בפקקי התנועה שמסביב לקלנדיה ושוחח אתי יותר מפעם בנושא, שראוי לשקף גם את מצב הדרכים שבני האדם הולכים בהן.

בדיקה יסודית

חזרה משם, במחסום, עלה חשד שלאישה צעירה יש סכין בתיק. בדיקה מעמיקה יסודית ופשפשנית העלתה שמברשת לשער היא שגרמה לחשד ושאין כלום כי לא היה כלום.

לא היה כלום גם כשצלמתי את האישה והמאבטח והתיק ועוכבתי בתחנת המשטרה לקצת ושעה.