דיר בלוט ודיר ע'סאנה בתוך שמורת הטבע נחל שילה עילי

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
נורית פופר אירית סגולי (דיווח וצילום)
17/01/2018
|
Morning
אידריס, הבעלים של שני אתרי העתיקות הביזנטיים, ונכדתו
אידריס, הבעלים של שני אתרי העתיקות הביזנטיים, ונכדתו
Photo: 
Irit Segoli
מפת עמוד ענן: אפשר לראות את נקודת החיבור בין שתי השמורות
מפת עמוד ענן: אפשר לראות את נקודת החיבור בין שתי השמורות
Photo: 
Irit Segoli
כביש 446: פתח החנות של המשפחה וברקע חומת מבצר לשם בשלבי סיום
כביש 446: פתח החנות של המשפחה וברקע חומת מבצר לשם בשלבי סיום
Photo: 
Irit Segoli
סימון שביל ישראל בבוסתן פלסטיני פרטי הצמוד לבית בפאתי הכפר
סימון שביל ישראל בבוסתן פלסטיני פרטי הצמוד לבית בפאתי הכפר
Photo: 
Irit Segoli

 

יצאנו לשני כפרים דיר בלוט ודיר ע'סאנה שאדמותיהם נכללות בתחום שמורת הטבע נחל שילה עילי, הכוללת 12,713 דונם: אלפי דונמים של כרמי זיתים פלסטינים, שני אתרי עתיקות ביזנטיים - דיר קלעה ודיר מיר, ושני מקאמים על אדמת ווקאף .

תוואי השמורה מגיע עד הקו הירוק שמצדו הישראלי מתוכננת  שמורת יערות נחל שילה עילי, כך שיהיה רצף! וכביש חדש מתוכנן בין בית אריה לקו הירוק.

ביקשנו לבחון האם ניתן (משפטית) לדרוש החרגה של שטחי "תרבות" של בני הכפרים מתחום שמורת הטבע . שמורה זו משתרעת לא רק על שטחי C אלא גם B ו- A. כיום לא כל השמורה  מנוהלת כשמורה.  אך מרגע שזה יקרה פקחי רשות שמורות הטבע יתחילו לאכוף את חוקי השמורה כפי שזה נעשה היום בשמורת ואדי קנה. הליך זה מגביל מאד את הפעילות החקלאית   של "שמורת טבע " לרווחת ההתנחלויות המקיפות את השמורה: בית אריה, פדואל , עלי זהב ולשם. ואם יש בשמורת טבע אתר ארכיאולוגי מרשים - מה טוב. היום הכּניסה לאתר העתיקות דיר קלעה  היא  דרך שער בהתנחלות פדואל . לפי ייחודו וממדיו המרשימים מצטייר שלא ירחק היום וייהפך לגן לאומי.

המושג שמורת טבע היה חדש וזר לאידריס מדיר בלוט (מנזר האלון), הבעלים של אדמות שני אתרי העתיקות הביזנטים דיר קלעה העצום ודיר מיר.  עצי הזית שלו נטועים ביניהם מעליהם ובתוכם. על השינויים במעמדם מרגע שהשמורה תנוהל כולה כשמורה אין לו כל ידיעה . גבולות השמורות לא מסומנות בשטח. אין שלט. ואת החוקים מלמדים הפקחים ובתי המשפט הצבאיים ביו"ש עשרות שנים אחרי שהשמורה אושרה (זו אושרה ב1992). אך נתוניה כשמורה מופיעים כבר במדריך שמורות הטבע בישראל של עמנואל הראובני  מ 1985 (הוצאת משרד הביטחון). יש להניח שאלה הוצאו  מייד לאחר הכיבוש. אבל למה שמישהו יטרח לספר על כך לפלסטינים? ועוד פרט : שמו של נחל שילה בערבית הוא ואדי דיר בלוט. גיאוגרף מוסלמי מזכיר אותו במאה ה-13 (וילנאי ב"יהודה ושומרון" 196).

עם אידריס השיחה התנהלה באנגלית בסיועה של ג' בתו, שחייתה 20  שנה בארה"ב. לה ולחמשת ילדיה שנולדו בדיר בלוט יש דרכון אמריקאי. את אידריס הכרנו  בשנה שעברה כאשר נדרש לפנות אדמה חקלאית ושביל מסורתי פנימי לצורכי בניית ההתנחלות לשם. הוא הואשם ב"פלישה" (!!) והסוף לא טוב . השטח צבוע בכחול, כלומר אדמת מדינה ומסמכי הבעלות שלו, שהתקבלו בערכאה אחת, נדחו בשנייה. 

(לשם היא התנחלות בבנייה מסיבית תאומה להתנחלות הוותיקה  "עלי זהב" . (בין עלי זהב ללשם כלוא לחלוטין בפני הפלסטינים - אתר עתיקות ביזנטי ענקי  דיר סמען שאדמתו שייכת לפארס מכפר א דיכ.)

הגישה של אידריס בן ה-73 לאדמתו בדיר קלעה היום היא ברגל וכרוכה בטיפוס  על הר גבוה . השנה שכר אנשים שימסקו את הזיתים במקומו. הגישה שלו בכלים חקלאיים חסומה ע"י ההתנחלות פדואל. בתו ג' סיפרה על מאבק קיומי שההולך ונעשה קשה  מיום ליום.  יש לה חמישה ילדים ובעל מובטל, עקב כאבים בגב שמהם גם היא סובלת אחרי חמש לידות בניתוח קיסרי. היא עוסקת בחקלאות, שלפחות בקיץ תורמת משהו לפרנסה. החלקה החקלאית שבה היא מגדלת פקוס וירקות אחרים, קרובה לבית באזור שכולו בשטח  C, כך שהיא מודאגת שיקחו להם גם אותה.

היא פתחה בסיפור על כלב שחור משוחרר שנובח על פלסטינים, מבהיל ומאיים עליהם. לדבריה הוא גר בפילבוקס בצומת דיר בלוט בית אריה הממוקם 100 מ' מהבית . מבהלה מנביחותיו נפלה בתה בת ה- 11 ונפצעה ברגלה. עכשיו הילדה מסרבת ללכת ברגל לבית הספר שבכפר, הליכה של כ30-40 דקות. פנייתה למועצת הכפר בנושא הכלב לא הביאה דבר. (אידריס ואנחנו שיערנו שהוא שייך לאחד החיילים שמביא אותו אתו כשהוא בעמדה).

הלכנו לראות מי ומה הכלב השחור. זה כשראה אותנו מצלמות אותו השתופף קפל זנבו פנימה ונראה פחדן ומסכן...

הבעיה השנייה עליה הרחיבה היא צמצום העזרה שמשפחתה, שהוכרה כסובלת מבעיות רפואיות , מקבלת מאונר"א .  באוקטובר 2017 בשרו לה שאספקת מצרכים הזו תהיה האחרונה . המדובר הוא בהקצבה של שמן סויה, קמח , חומוס ומלח . הקצבה לארבעה חודשים תעלה מ750 ₪  ל800 ₪ . כמו כן אונר"א מעניק להם ביטוח בריאות בהיקף מסוים . כל זה עוד לפני ההצהרה של טראמפ על הקיצוץ בתקציב אונר"א שמדאיגה אותה מאד.

.דיר ע'סאנה -בית רימה

השאלה הראשונה שנשאלנו ע"י ס', בעלת המכולת בדיר ע'סאנה הייתה : האם באנו מנבי סאלח? לא הבנו למה וס' הסבירה לנו שאם המחסום של נבי סאלח סגור , מה שקורה לעיתים תכופות כידוע לכל, גם שני הכפרים המחוברים דיר ע'סנה ובית רימה (שהקימו מועצה משותפת ) סגורים.  כדי להגיע לרמאללה במקום לרדת דרומה ודרך נבי סאל, עליהם לנסוע צפונה ולעשות סיבוב ענקי דרך כפר א-דיכ. וגם איש לא מודיע לדיר ע'סאנה מתי חוסמים ומתי פותחים את המחסום בנבי סאלח.

המצב הכלכלי חמור. במכולת שלה "יבש", לא נכנסים ולא קונים. אחרי שקנינו הרבה תמרים מצויינים לעצמנו ולאידריס, שתכננו לבקרו בהמשך היום, שאלנו על הדרך לשני המקאמים שיח' א-רעפי וריג'יל סועפה (אל מג'דוב, אמרה קוראים לאחד משניהם) והאם בני הכפר הולכים לבלות בסביבתם?
כן הם הולכים לפיקניקים ענתה, הדרך פתוחה.  הכפר דיר ע'סנה הוא אחד מ24 כפרי הכס (the throne villages ) בגדה וידוע בריבוי המקאמים כפולי הכיפה שלו. ככה שלמרות היום הגשום התאמצנו מאד להגיע לשני המקאמים שמסומנים במפת השמורה ונמצאים על הדרך המסומנת כ"שביל ישראל".  

נכנסנו עם מוסטפה לכביש עפר שמתפתל בתוך השמורה עד ששלולית בלתי עבירה למכונית ללא הנעה קדמית הוציאה אותנו למסע רגלי בבוץ ובנופים נפלאים.  כשהשמיים התקדרו  והחל מטר שבנו על עקבותינו ולא הצלחנו להגיע אליהם.

 

הכלב השחור (של החיילים?) שמפחיד ילדים ומבוגרים בדיר בלוט
הכלב השחור (של החיילים?) שמפחיד ילדים ומבוגרים בדיר בלוט
Photo: 
Irit Segoli