ביתא: "לא נוותר גם אם לא תיוותר נפש חיה"

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
קרול קוק ופתחיה (מדווחת)
16/12/2021
|
Afternoon

כרונולוגיה של התנגדות פלסטינית לכיבוש

13.45 בורין
בכביש יצהר חווארה הוקמו מספר עמדות צבאיות. 
העמדה הצבאית בכפר בורין נמצאת על גבעה מול בית הספר ומאוישת בחיילים ובמתנחלים. לפני שבוע, חיילים עם מתנחלים נכנסו לבית הספר, מתנחל תפס-חטף את אחד הילדים, אחמד נסאר בן 13, ומסר אותו לחיילים. אלה קשרו את ידיו ורגליו של הילד וכיסו את עיניו, הוא התחיל לצרוח וחבריו השתוללו. בסוף הילד שוחרר אך הוא בטראומה ומסרב לחזור לבית הספר.

 14.10 חווארה
העבודות בכביש עוקף חווארה בעיצומן. הכביש מקביל לכביש הראשי של חווארה על 400 דונם מאדמות חווארה, ביתא ויתמא.

14.20 ביתא
הלכנו לעיריית ביתא למרות שלא תיאמנו מראש. העירייה היתה סגורה. צעיר מהמכולת הסמוכה התקשר לראש העירייה, שקיבל את פנינו בשמחה וסיפר לנו על מה שקורה בשטח הר סביח שעל הפסגה הגבוהה שלו הוקם המאחז הבלתי חוקי אביתר. על ההר ממול לאביתר הקימו צעירים פלסטינים אוהל והם שוהים בו 24 שעות ביממה, במשמרות. אדמות הר סביח שייכות לתושבי ביתא ויתמא ולבעליהן יש על כך אישורי מהמינהל הצבאי, אבל נאסר עליהם להיכנס אליהן. הם פנו לבג"ץ שקבע שטרם הגיע הזמן לעשות מדידת קרקעות במטרה לקבוע אם זו אדמת מדינה או אדמה ששייכת לבעלי הקרקעות. זאת, למרות שעד שנת 1994 הם עיבדו אותן.

מדי שבוע ביום ששי עולים  להר תושבי ביתא בהמוניהם ובהשתתפות תושבים מכפרים אחרים – להפגין. כוחות מג"ב וחיילים מגיעים לפזר את ההפגנה ומתעמתים עם המפגינים, יורים עליהם גז מדמיע, רימוני הלם, כדורי מתכת מצופים גומי וגם בכדורי טוטו חיים.
על גדר מסביב לאוהל המחאה הצעירים תלו תערוכה של תרמילי הטוטו ורימוני הגז.

נכון להיום יש להם 700 פצועים ו-10 הרוגים.

הצבא שיבש והרס דרכים שמובילות להר, כדי לשבש את החיים במקום ובעיקר כדי שאמבולנסים לא יוכלו לבוא לפנות פצועים. בתוך כך נסגרו דרכים וכניסות לבתים בביתא, הקרובים להר ולאוהל המחאה. באחד הבתים שבו גרות רק נשים, נחסמו כל הכניסות לבית לאחר שהתגלה שהאמבולנסים עוברים דרך החצר.

16.30 ירדנו לכיוון היציאה מביתא הופתענו לראות שחיילים שבאו עם ארבעה ג'יפים מתכוננים למנוע כניסה לביתא. כשהגענו לחווארה ראינו שלושה ג'יפים חונים כ-200 מטרים זה מזה וחיילים עומדים עם רובים  שלופים.

כשנפרדנו מראש העיר הוא אמר - אנחנו לא נוותר אפילו אם לא תישאר כאן נפש חיה.