ביתא סובלת מענישה קולקטיבית, בחווארה מרכז רפואי הופקע לטובת מכללה ע"י הרשות

ביתא: התחנה הראשונה שלנו הייתה בביתא, שם נפגשנו עם ראש מועצת העירייה. הוא די חדש בתפקיד; הוא נבחר לפני ארבעה חודשים בבחירות דמוקרטיות. בביתא, הוא אומר, הם מסרבים לקבל את "הכיבוש" ואת היעדר זכויות האזרח והאדם לפלסטינים בשטחים.

במשך 14 חודשים סובלים תושבי ביתא מהבנייה המחודשת באביתר, מאחז המתנחלים על גבעה המשקיפה על ביתא. 6,000 בני אדם בביתא נפצעו בעימותים עם המתנחלים המנסים להקים את המאחז הזה. 35 מהפצועים היו ילדים, 200 מהפצועים אושפזו ו-65 מהם עדיין מאושפזים בבית החולים.

בביתא מתגוררים 16,000 תושבים. העיירה אמורה לקבל 2,400 קוב מים ביום, אבל היא מקבלת רק 1,200 קוב מ"מקורות", החברה הישראלית. משמעות הדבר היא שהם סובלים ממחסור חמור במים, למרות שהגדה המערבית נמצאת על הגבעות מעל אקוויפר המים הראשי בארצנו. הפלסטינים אינם מורשים לקדוח בארות. אספקת המים נשלטת על ידי ישראל באמצעות מקורות. בעיה נוספת היא שמערכת המים שלהם ישנה ואף פגומה. ישראל מקשה על ארגונים בינלאומיים שמנסים לסייע לפלסטינים.

בנוסף למחסור במים, ישראל מקצצת את אספקת החשמל, שגם עליה היא שולטת, בכל עת שתבחר, אף על פי שביתא שילמה בשנה שעברה 22 מיליון שקלים עבור חשמל. החשמל מתנתק לעיתים למשך 8 עד 10 שעות ללא התרעה מוקדמת. המאחז אביתר הוקם במקור בשנת 1985 כבסיס צבאי ישראלי. היו להם מים וחשמל תוך שעה מרגע הקמתו.

לפחות 500 גברים מביתא עבדו בישראל. כשהחלו העימותים עם המתנחלים מאביתר בוטלו היתרי העבודה. מאז  חזרו חלק מהעובדים לעבוד בישראל.

ביתא סובלת מענישה קולקטיבית מצד המנהל האזרחי הישראלי. הכניסה הראשית לעיירה [דרך הכביש היחיד למכוניות, משאיות ואוטובוסים], נסגרה לסירוגין ללא התרעה מוקדמת. זה בהחלט הופך את המצב הכלכלי למאוד מעורער. זה משפיע גם על שירותי החינוך כאשר המורים לא יכולים להגיע לבתי הספר. בנוסף שירותי הבריאות נפגעים.

מחוץ ליישוב היו 570 דונם של מטעי זיתים, מקור הכנסה עיקרי עבור ביתא. על 60 דונם משטח זה השתלטו  התנחלויות ישראליות, שכרתו 1,800 עצי זית. עוד 400 עצים נשרפו על ידי "נערי הגבעות".

חווארה: התחנה השנייה שלנו הייתה בחווארה , שם נפגשנו עם גזבר מועצת העיר. לדבריו, ישנם 7,000 בני אדם המתגוררים בחווארה, אך 20,000 תושבים מהעיירה מתגוררים בחו"ל. לו עצמו יש בני משפחה שחיים בספרד, קטאר וירדן.

כביש חדש שישראל סוללת לשימוש המתנחלים הישראלים גזל שטחים מהעיירה. 800 דונם של קרקעות הוחרמו עבור הכביש ו-150 מטרים של שטח ריק מכל צד שלו. אנשים מהעיירה שיש להם חלקות אדמה בצד השני של הכביש החדש צריכים לקבל אישורים מהצבא כדי להגיע לחלקות שלהם. אבל גם כשיש להם אישורים, המתנחלים ביצהר, על גבעה המשקיפה על חווארה, לא תמיד נותנים לאנשים האלה ללכת לחלקות שלהם.

אודאלה:  הוא כפר של 1,500 תושבים בפאתי חווארה, ממזרח. האנשים שם חיים אך ורק מחקלאות וספגו הפסדים כלכליים קשים בעקבות סלילת הכביש החדש. החלקות שבבעלות אנשים מחווארה ומאודאלה נטועות ברובן במטעי זיתים. כשמגיע זמן המסיק הצבא נותן למוסקים 3 ימים להשלים את העבודה. בתנאים רגילים המוסקים זקוקים לשבועיים. במטעים מגלים המוסקים כי המתיישבים [כנראה מיצהר] חתכו ענפים שלמים מן העצים. זהו סיפור ישן שחוזר על עצמו, מספר לנו המארח שלנו. לפעמים מתנדבים באים לעזור במסיק, אבל הצבא לא מאפשר לאף ארגון לבצע את המסיק.

חווארה הוא מרכז בריאות לעיירה ועבור 5 כפרים בסביבה. היה רופא אחד וכמה אחיות שהגיעו למרפאה פעמיים בשבוע. אז מועצת העיר בנתה בניין בן 5 קומות כדי שישמש מרכז רפואי.  לפני שפתחו את המרכז הרפואי השתלטה הרשות הפלסטינית  על הבניין לשימוש כמכללה. רק קומת הקרקע נותרה כמרפאה עם רופא אחד ואח אחד. לקבלת טיפול רפואי רציני יותר התושבים צריכים ללכת לנבלוס.

כשנשאל על החינוך בעיירה המארח שלנו אמר לנו שהתלמידים קיבלו ציונים גבוהים בבחינות הגמר שלהם. הוא לא פירט בנושא.

הרחוב הראשי של חווארה משופע בחנויות ובמסעדות. זה בהחלט עוזר למצב הכלכלי של העיר. 30% מהעובדים עובדים בחנויות; 20% עובדים בישראל. חלק מהחקלאים מגדלים חיטה כדי להימכר, וחלק משמן הזית נמכר מחוץ לעיירה.

סיימנו את ביקורנו בחווארה באכילת פלאפל, חומוס, טחינה, סלטים ופיתות במקום נעים ברחוב הראשי.