מחסום בית לחם (300), רמדאן יוני 2017 -  50 שנות כיבוש

צופות: 
יהודית אלקנה, נתניה גינסבורג וחנה בר"ג (מדווחת)
16/06/2017
|
בוקר
בית לחם, רמדאן 16.6.2017, ממתינים למעבר בדרך לתפילה
צילום: 
נתניה גינזבורג 16.6.2017

יום שישי השלישי בחודש הרמדאן

הגענו בשעה 08:00 וכבר היתה תנועה זורמת של מתפללים ובעיקר מתפללות. עשרות אוטובוסים עמדו בתור לאסוף את העוברים בדרכם לתפילה. הרחפן משבוע שעבר הוחלף בבלון עם מצלמהinfo-icon שריחף מעל למחסום וצילם. הרחפן המתין לפעולה על הכביש לפני המחסום. הפעם ניסו להכביד על כניסתנו לשטח "הסטרילי" ונדרשו כמה טלפונים. ההקפדה על הגילים בקרב הפלסטינים היתה מחמירה מאוד, וראינו לא מעט אנשים שהוחזרו על עקבותיהם. הועברה התראה בקשר לחיילים על בחור מחופש לבחורה לבושה בוורוד וכל החיילים נעמדו על הרגליים. חיכינו לראות האם "הבחורה" תיתפס - כנראה עורבא פרח או תחפושת מאד מוצלחת.
שתי חיילות מג"ב ביקשו לדעת מי אנחנו ומה מעשינו. הסברנו כמיטב יכולתנו ואחת מהן תושבת ההתנחלות ענתות גילתה אמפתיה, לעומתה השנייה היתה עוינת וחמוצה. אחד המג"בניקים ששלח אנשים בחזרה כי לא עמדו בתנאים הדרושים, ליווה את דבריו בדחיפה "ידידותית" על הגב. השפלה על השפלה - למרות שהטפיחה לא היתה אלימה.

המשטרה הפלסטינית מיינה כבר בכניסה למחסום בחורים צעירים לפי הגיל המותר למעבר לפי חוקי הכובש. במקום היו גם קציני (הקישור) המת"ק הפלסטיני. אי אפשר היה שלא לחשוב על מה שהאנשים האלה מרגישים במעמד הקשה הזה.

שנים רבות אנו משקיפות ברמדאן על המעבר במחסום בית לחם  ומבחינת "הסדר" המעבר אכן יותר קל, אפילו מאוורר ענק יש. אך קשה לעצום עינים לנוכח העובדה שחופש הפולחן שעליו ישראל מכריזה הוא אשליה ורמייה. כל משפחה שנמנע ממנה להתפלל כמשפחה כי יש לה גם בנים בגיל 14 וחצי מרגישה היטב את מגף הכיבוש בחג החשוב בשנה.

בערב שמענו על הרג החיילת בשער שכם, עוד קורבן של הכיבוש שלא נראה כי יסתיים עד לרמדאן בשנה הבאה!