מת"ק עציון: כאן מוכרים מכוניות מוחרמות
ענת הגיעה מתל אביב כדי להצטרף אלינו למשמרת הזו. ענת מתמצאת מאוד בענייני המחסומים, מה שלא תמיד קורה עם אורחים אחרים במשמרת. היא גם דוברת ערבית
טובה, מה שעזר לנו. ציינו בפניה שלא תמיד המשמרות שלנו 'מעניינות'...היא הייתה איתנו לפני מספר שנים במחסום קלנדיה. בסופו של דבר היא עברה טבילת אש אמיתית עם מה שהתרחש במת"ק.
בדרכנו לשם ראינו התפתחויות נוספות בצד ימין של הכביש, אך אנו עדיין לא יודעות מה מתוכנן שם. נראה שזה כביש חדש. לא מצאנו את מי לשאול במשמרות האחרונות וממילא לא בטוח שנקבל תשובה.
בהגיענו ראינו קבוצת גברים ליד כלי רכב שהוחרמו, ליד שער שלא ראינו קודם, אשה דתייה עמדה לא רחוק מהם. יצאתי לצלם ושלומית וענת נסעו לחניון שם הוקפו מייד בפלסטינים. לדברי האשה הם באו לקנות את הרכבים שהוחרמו מבעליהם הפלסטינים. הנה הבנו עוד דבר חשוב - לא רק שכלי הרכב מוחרמים אלא הם גם נמכרים לטובת קופת המדינה. אפשר לתהות אם בעלי המכוניות לפחות מקבלים הודעה לפני שהמכירה מתבצעת. היו גם פלסטינים בקבוצת הקונים.
כשהסתובבתי היא שאלה אם אני שמאלנית.. אולי ראתה משהו על הפנים שלי...? אמרתי שכן, ומייד נשפך עלי מבול של זוהמה. היא צעקה שאינני יודעת כלום ורק היא, שגרה בסילוואן, יודעת. הפנים שלה היו כל כך מלאות שנאה. היו לה הרבה דרישות: שאני צריכה ללמוד היסטוריה, שאני צריכה לחזור לאירופה!!! שאינני יהודיה. שאין לי אלוהים. שאסור לי להיות בישראל. לפחות היא לא אמרה שאני צריכה לחזור לגרמניה כפי שעשו אחרים. עניתי שהאל שיש לי אינו זהה לאלוהי השנאה שלה. והיו שם עוד פנינים שאיני זוכרת. אולי הייתי צריכה להקליט אותה, אבל לא הייתי יכולה להעלות את כל דבריה על הנייר. אחד מהחבורה צעק על פלסטיני שעמד לידי שיום אחד הוא יאסוף את הפלסטינים מחברון ויתלה את כולם, וכלל אותיביניהם ברוב אדיבותו.
אולי לא היו אלה המילים דווקא, אלא הפרצופים המעוותים משנאה ורשע, מקשים עלי למצוא את המילים לתאר את הרגשתי ולהבין למה הפעם, למרות שחשבתי שכבר התרגלתי לדברים האלה, זה השפיע עלי יותר מאשר בזמנים אחרים.
צילמתי את הגברת כשהיא פוסעת למכונית שלה והיא צרחה עליי שלא ביקשתי את רשותה לצלם אותה. עניתי שכיוון שמישהו מהקבוצה שלה צילם אותי לא הבנתי מה הבעיה שלה.
בינתיים במת"ק שלומית עסקה במקרים הבאים:
מ', סוחר אלטעזאכן, הותקף בסכין על ידי יהודי דתי בראשון לציון, בעל זקן ארוך לדבריו. הוא גם אינו יודע מה הסיבה לתקיפה אבל העובדה שהתוקף השתמש בסכין ועשה חתך ארוך בפניו של מ', מ׳ סבל גם מכאבים בצלעות השבורות שלו. כל המקרה תועד במצלמות אבל השורה התחתונה היא שרשיונו נשלל ממנו, אין לו שום דרך להתפרנס למרות שכפי שקורה לעתים קרובות, הוא היה הקורבן.
התיק בעניינו נמצא כעת בבית המשפט; מסרנו לו מספרים של יש דין ומלאק מ-Leap והוא צלצל אליהם כשהיינו שם. זה אירוני שהוא זכאי לנוח בביתו במשך ארבעה שבועות. אבל מי יפצה אותו. זה היה לפני שמונה חודשים. מאז הוא לא הצליח למצוא עבודה. לקח עורך דין, שלא נראה שהוא עושה את העבודה שלו. ובינתיים התוקף שלו מסתובב חופשי. צריך רק להפוך את הזהויות כשהתוקף הוא יהודי והמותקף הוא יהודי. מה היה קורה אז!
כמו תמיד פנו אלינו מנועים להם מסרנו את הפרטים של סילביה, ייעצו להם לא ללכת לעורך דין ובמקרה הצורך ילכו לעו"ד בהלצת סילביה.
- צעיר שנעצר בידי שוטר בחיפה ומתגורר בבית לחם טען כי הוא אינו התוקף. הוא עובד כאח בבית אבות בקרית אתא!!!
- אדם אחר שלדבריו מלאק עזרה לו בהסרת מניעה, חזר לעבודתו בשמחה עם היתר שעדיין היה בתוקף, אך כשהגיע למחסום הוא נשלח בחזרה והוא שוב מנוע. מלאק אמרה לו שייקח את זה בקלות והיא תטפל בזה.
לפעמים יש מצב קשה שבכל זאת מעורר צחוק. התקשרנו והתקשרנו למשרדי המת"ק אך איש לא הופיע בחלון כדי לפתוח את הקרוסלה. הצעירים, שהם רזים, הצליחו להשתחל ולעבור. אבל ג'נטלמן אחד שניסה לעבור - נתקע. שלומית כתבה מסרון לא' ואמרה לו שהאיש תקוע. כמובן שהאחרון התעלם מההודעה וגם שינה את ההגדרה כך שלא נוכל לדעת שקיבל אותה. אמרתי לאיש שבפעם Zו יעצור את נשימתו והצליח להידחק לחופש. אמרתי לו שהוא יצטרך לעשות דיאטה וכל אלה שהיו בחדר ההמתנה צחקו.
החדר היה די מלא כשהחיילים הלכו להפסקת צהריים. האם לא מוטב שהם ילכו לאכול בשתי משמרות? כדי שהחדרים ימשיכו לפעול? אבל אנחנו כבר לא תמימות, פשוט כועסות, מתוסכלות ולא יכולות לעשות יותר מאשר להגיש עזרה בסיסית ולאחל בהצלחה.
- גבר בן 75, שמפאת גילו זכאי לעבור במחסום ללא היתר, הוא מנוע שב"כ כבר 20 שנה. לכל הילדים שלו יש אישורים ואין בעיה. הוא מעולם לא היה בכלא או נתקל בבעיות כלשהן. בדרך כלל אנחנו שומעים על אבות שמונעים אותם בגלל משהו שילדיהם עשו אבל זה באמת מקרה מוזר אפילו בהיגיון הצבאי, או ליתר דיוק אי-היגיון.
.ע