עזון, ערב א-רמאדין

כרגיל פנינו אל עזון, למסור ל ז' את שלל הבגדים של השבועות האחרונים, שיושב אצל שושי במכונית כבר זמן רב, בין היתר מאחר שעזון היתה מספר ימים בסגר. בכניסה לעזון רכב צבאי משורין. המחסום פתוח אבל החיילים משגיחים, ליתר בטחון. בצהריים הצטרף אליו עוד רכב, אולי רק כדי להביא חמגשיות לחיילים במשמרת.

ז' וגם ע' ממליצים להגיע מוקדם, לפני שהילדים חוזרים מבית הספר, כנראה מחשש למהומות. אז הגענו מוקדם והוצאנו את ז' ממיטתו.

ז' מתלונן. הוא לא מרגיש טוב ואין לו תרופות. לשאלתנו על מצב העסקים הוא אומר שיש קונים, אבל לא נשמע משכנע כל כך באשר להיקף המכירות. בשבוע הבא יש לו בדיקה בירושלים אצל הרופא שמטפל בו במסירות, אבל עדיין אין לו היתר לנסוע, וגם לא עם מי לנסוע. אנחנו תוהות למי הוא מחכה שיעזור לו...

בכביש שלפני מחסום אליהו עובדים. מרחיבים הכביש או משהו אחר לא ברור, אבל העבודות בהיקף רציני. בכלל יש הרבה חפירות באיזור מרחב התפר, וגם סביב היישובים הבדואיים.

נכנסנו לערב א-רמאדין, לראות מה קורה אצלם, כבר זמן רב לא היינו שם. בכניסה יש חנות גדולה למדי שלא הכרנו, ולידה מוסך, מה שהיה פעם מתקן רחיצת מכוניות.

הרבה בתים בבנייה למרות צווי ההריסה המאיימים עליהם כבר שנים. אנחנו מנסות לצלם, אבל מייד מגיע מישהו ומבקש שנפסיק. בהחלט מבינות למה. במעלה הגבעה אנחנו עוצרות ומייד מגיע בחור עם קלנועית, ואיתו קשיש מתושבי הכפר. הם חשדניים: מי אתן, מה אתן עושות פה, והאם צילמתן. אנחנו מסבירות שבאנו רק לראות מה שלומם ושאנחנו מ"הטובים". הם נרגעים קצת ואפשר לשוחח. כרגע גרים ביישוב כ-400 תושבים. גם הצעירים שמתחתנים נשארים ביישוב, לא כמו שהיה פעם. חשמל ומים הם מקבלים מחבלה. יש בית ספר, לכן הילדים כבר לא עוברים במחסום חבלה כל בוקר וצהריים. האנשים עובדים בעיקר באלפי מנשה, חלק קטן מאוד בישראל. כדי לעבור לישראל הם צריכים היתר, לעבור במחסום ולשלם 2500 שקל לקבלן. באלפי מנשה הכל פשוט יותר.

האיש שאתו דברנו מתנצל שראש המועצה איננו בישוב, אחרת הוא היה מפגיש אותנו אתו. אנחנו מבטיחות לבוא שנית כי זה באמת מקום שצריך לבקר בו, ואנחנו , לצערנו, מדלגות עליו במשמרות.

ממשיכות למשתלה של ע. הוא כועס מאוד על החיילים במחסום, ובמיוחד על הקצינה, מקלל אותם בכל הקללות האפשריות, אף פעם לא שמענו אותו כל כך בוטה. כנראה שהמצב הקשה המתמשך נותן בו את אותותיו. המשתלה שלו פורחת ויש קונים, אבל ההשפלה שהוא עובר במחסום מדי יום מכעיסה ומכאיבה. בדרך כלל החיילים מכבדים אותו, אבל הפעם יש שם כנראה יחידה קשה.