חיזמה, קלנדיה
סגר
זה עניין מתעתע, או - מה אכפת לאלוף.
"במהלך הסגר יותר מעבר רק במקרים הומניטאריים, רפואיים וחריגים, כל זאת בכפוף לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים" פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב מרדכי.
כלומר: כשהיהודים חוגגים, תנועת הפלסטינים מוגבלת יותר משהיא בכל ימות השנה ורק לחריגים מותר להיכנס לישראל.
האלוף לא ציין קריטריונים לחריגות אבל כן ציין שהוא זה שמחליט עליהם.
אני רוצה לספר לאלוף על אירוע אחד ושלושה קורבנות.
הקורבנות הם שלושה פלסטינים חולי סרטן שמטופלים בהקרנות בביה"ח אוגוסטה ויקטוריה שבמזרח ירושלים (בשל מדיניות ישראל אין ולו מכשיר הקרנות אחד בכל פלסטין), שלושה מהרבה שכל בוקר מגיעים למחסום ומשם ממשיכים ליעד הטיפול.
אישורי מעבר אמנם ניתנים לחולי סרטן, אבל בכיבוש כמו בכיבוש, האישור לא ניתן לכל תקופת הטיפולים אלא לחודש וצריך לחדש אותו במועד הפקיעה.
וקרה שבערב החג השני של פסח פקע תוקף האישור של שלושה מהחולים ובערב החג המשרדים סגורים. השלושה לא עברו ולא טופלו.
ביניהם אדם בן שבעים שהוזמן לטיפול האחרון, "חשוב להשלים את סדרת הטיפולים כמו שנקבעה" אמר אחד שיודע.
*
תושבי הכפר חיזמה שוב יכולים לנוע ברכבם אל הכפר ומתוכו. הצבא הזיז את חסימות הבטון. הזיז אבל לא סילק. הן נשארו כמו תמרור אזהרה ולצדן הותקן שער מתכת צהוב בעל שתי כנפיים. חופש תנועה על תנאי.
גם הצבא והמשטרה ומג"ב לא עזבו את התושבים לנפשם וממשיכים על בסיס יומי לפטרל, להציב מחסומים ולהטריד.
