דרום הר חברון, חברון, סוסיא

"אסור לך להיות כאן"

שועט לעברנו חייל גבעתי כשמתחת לכומתה מבצבצת כיפה שחורה.

"אסור לך", הוא אומר לאידריס שירד אלינו מביתו שליד המעין לרחוב השוהדה מול הבסיס המתחסל שם.

"למה אסור?" אנחנו שואלות

"ככה, אסור", הוא עונה.

"יש לו לי ת.ז. כחולה", עונה לו אידריס "אני אזרח ישראלי", ומושיט לחייל את התעודה.

נבוך  מבולבל בודק  ומחזיר לאידריס את התעודה.

אין אפרטהייד בחברון אומרים לנו.

ואנחנו ראינו במו עינינו.

אידריס בא לפגוש אותנו לדקות ספורות (בגלל מצב הקורונה בעיר) כדי לקבל מאיתנו תרומת כסף שביקש למען אלמנה צעירה  עם 6 ילדים שנותרה חסרת כל.

בכל העיר כרזות למען בן גביר.

עיר רפאים כפליים עכשיו.

נסענו לפגוש את נצר נוואג'עה מסוסיא. הוא פעיל מאד ומשתתף  ומסייע לתושבי האזור במאבקם במתנחלים התוקפים אותם כל הזמן בנוסף להריסות  שנעשות עי המִנִהל והצבא. הכול דווח ונכתב בשבועות האחרונים. בשבת, להזכיר, היה ארוע קשה עם פצוע בגלל מתנחלי מצפה יאיר. נצר עסוק בטלפון כל הזמן ובקושי מתפנה אלינו. מסתבר שליד הר עמשא יש ישוב קריות (גריטן בפי המקומיים). כ-20 רועים עם עדר כבשים גדול רעו שם. אנשי המנהל הגיעו ולטענתם, מכיוון שהם חצו את הקו הירוק, הביאו משאיות ולקחו להם 300 כבשים.  החלו לבנות מכלאה. לפני שהספיקו לבנות אותה, הרועים מיהרו למקום והחלו לקרוא לצאן בשפה שהוא מבין שמשתמשים בה לשליטה בהם. כל הכבשים ששמעו את שריקות הרועים ברחו כולם אליהם. אז אנשי המנהל התרצו ואמרו שלו יקחו ולא יעצרו, רק דרשו שישלמו להם את הוצאות המשאיות וההובלה 11,000 ש"ח. לאחר משא ומתן נתנו הנחה 7000 ש"ח "בלבד". אבל אחד הרועים, בחור בן 19, נעצר בכל  זאת, כי ראו אותו מרים אבן. עכשיו היה עסוק נצר בשיחה עם עורכי דין  בענינו, בנסיון לשחררו בבית המשפט בבאר שבע. 

כשהגענו לסוסיא  ראינו את דגלי פלסטין שהונפו ונשארו כשביקר שם יומיים קודם ראש הממשלה, לרגל טכס לשדרוג אתר העתיקות בסוסיא (כך היה כתוב בהזמנה). נצר מספר שהפגינו נגדו למרות שכל האזור הוכרז שטח צבאי סגור. כוחות גדולים היו שם  רחפנים ומסוקים. כל הזמן ניסו להסיג את המפגינים לאחור ששבו ועמדו מול רוה"מ עם כרזות נגדו.

מוסי רז ותמר זנדברג ביקרו אותם באותו יום.

אין שקט, שם אין יום בלי ארוע קשה.

ואנחנו יכולות כמעט תמיד רק להביע תמיכה בהם.