קלנדיה

מקום: 
צופות: 
תמר פליישמן
16/02/2020
|
אחה"צ

 

בעיר שחוברה לה יחדיו יש הפרדה בין הכאן לשם. למרות שזה גם זה בשטח שיפוט עיריית ירושלים, בולט יש הפרדה בין אנחנו והם, בין היכן שמשקיעים בתשתיות לבין היכן שלא, בין היכן שמרוקנים אשפה להיכן שלא, בין היכן שיש ניקוז למי הגשמים להיכן שאין.

מה שהתחיל בטפטוף קל, התגבר לגשם כבד והתחזק לגשם מעורב בברד נמשך ללא הפוגה. תוך דקות נעלמו מהעין הדרכים ונמלאו במים שגאו וזרמו באפור כהה וסחפו עמם סחי וזוהמה. הולכי הרגל שנאלצו לרדת לשולי הכבישים לא יכלו להבחין בבורות שמלאו במים ולא במוטות ברזל שמחוברים לאספלט. לא אחת ולא שתיים היו הנשים שמעדו ונפלו מלא קומתם ונאלצו להיעזר בידיים זרות כדי לשוב ולעמוד.

השרידות והאלתור שהם מחוזקם של הפלסטינים הוכיחו את עצמם גם בשעות אלו בהליכה לוליינית על קטעי חומה ובמעילי מגן משקיות ניילוןinfo-icon.

בדרך חזרה, במעבר המחסום, עוכבתי ע"י החיילת הבודקת והמאבטח שעמד ליד העמדה שבה ישבה.

  • למה?
  • את יהודייה, אסור לך להיות שם,
  • אסור לי איפה להיות?
  • ברמאללה.

אין לי מושג כמה זמן עמדתי שם עד שהחיילת שלקחה ממני את התעודה טלפנה לאן שטלפנה והחזירה לי את התעודה והמשכתי ללכת, לא לפני שהמלצתי לשניים לרענן את חוקי המותר ואסור ולבדוק במפה היכן המותר והיכן האסור.

בדרך החוצה, למקום של תשתיות וניקוז, חשבתי שאני לא יודעת כמה זמן הייתי מעוכבת וגם לא אם נשארה שלולית מסביב למקום שבו הורו לי לעמוד, אבל לא זה ולא זה לא באמת חשוב.