א-תוואני (א-טוואני), דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

יום ראשון, חורפי מאוד, קר וגשום, מחסום מיתר יחסית רגוע, גם החנייות לא מלאות. הרבה פועלים לא הגיעו לעבודה.

נסענו לא-תוואני, פגשנו את נאסר, שסיפר על צבר אירועים באזור:

בכפר אל פחית: 

הרסו 2 בתי מגורים (בני כ-10 שנים!), הרסו 2 סככות כבשים ויונים וחסמו אפילו מערה, שהייתה בשימוש. כמו כן, הרסו 2 בורות מים! שהיו בשימוש עשרות שנים. ישנה רפת גדולה שגם רצו להרוס, אבל הייתה התנגדות של פלסטינים צעירים, ופעילים ישראלים, אז מג"ב החליטו לא להרוס.

בגלל האירועים בנגב, לא היו מספיק כוחות באזור, לא הצליחו להרוס הכול, והמקומיים הצליחו לעצור אותם. אבל, ביציאת הכוחות, הרסו בדרך עוד מערה.

הפחד, כמובן, שיחזרו ויהרסו את מה שלא הספיקו: בית אחד וסככה של כבשים....

בח'לת אל דבע, ליד התנחלות מצפה יאיר וחוות יעקב טליה: המתנחלים הגיעו עם הכבשים, עד הכפר, דרך השדות וגרמו נזקים רבים, בניסיון להשתלט על כל האזור.

מאחר והחריש הסתיים, כבר לא מחרימים טרקטורים! אבל הצבא והמשטרה מסתובבים בשטח יותר מהרגיל. רועה שרעה עם הכבשים, קרוב מידי לכביש הראשי, עוכב ע"י הרבש"צ שרצה לעצור אותו. הוא קרא למשטרה, שעיכבה אותו בשטח שעתיים, אבל בסוף שחררו אותו.

לפני כשבוע,  הפלסטינים תיקנו את הדרך בין א- תוואני לח'לת אל דבע, שנהרסה ע"י הצבא. מתנחל קרא למשטרה לעצור אותם, אך מסתבר שהמשטרה סרבה להגיע.

בכניסה להתנחלות אביגיל, המתנחלים נטעו בלילה, בשטחים של פלסטינים. הם קראו לעו"ד שלהם ובאותו יום הגיע הצבא והוציאו את העצים של המתנחלים, והפלסטינים, זרעו במקום.

הכביש שעולה לאביגיל שייך למשפחה מא-רכיז, מה שהוכח בבית המשפט, ונעשתה פנייה לבית משפט עליון, בדרישה לאסור על המתנחלים להשתמש בשטח הכביש הזה.

נראה מה יוחלט.