מאדמא - מתנחלים תוקפים בתוך הכפר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
פתחיה ע', ציונה ש' (מדווחת), נהג: מוחמד
16/01/2020
|
בוקר
Jewish Terror

הטרור של מתנחלים מיצהר מכה בכפרים השוכנים מתחת להתנחלות ומסכן את חייהם. ואין שום גוף שיגן עליהם. עוריף, בורין ומאדמא, השוכנים ממש מתחת ליצהר הותקפו ביום בו פונו שני בתים ביצהר על ידי מג"ב. כל כפר בדרך אחרת. מאחר שזה התרחש מיד לאחר פינוי שני הבתים ביצהר, סביר להניח שזה היה במסגרת פעולת תג מחיר. פרטים בהמשך.

14:00 - מחסום סרה

במחסום זה התנועה בדרך כלל זורמת ללא בעיות. זו פעם ראשונה, שאנו רואות תור ענק, שאין רואים את קצהו משתרך ביציאה משכם. לשאלתנו לפשר העיכוב, עונים החיילים: צ'ק פוסט שגרתי. זו גם התשובה שקיבלנו במת"ק. לטענתנו שלא ראינו שום שגרה כזו עד כה, לא הייתה תשובה.

בורין

מכרתנו דוחא מבורין מספרת לנו סיפור חביב.  מתנחלים וחיילים נכנסו למתחם ביה"ס בזמן הלימודים, ופצחו בשירה וריקודים. למורים, שמורגלים באירועים דומים,  היתה ברורה מטרת השמחה- התגרות בתלמידים, כדי שכאשר ייצאו מן הכיתות יתחילו ליידות בהם אבנים, ואז תהיה לחיילים סיבה  לכלוא אותם.. לכן החזיקו המורים את התלמידים כלואים בתוך הכיתות, זמן ממושך, עד שנמאס לאורחים הבלתי קרואים והסתלקו מן המקום.

פוגרומיסטים במאדמא

את מירב האלימות ספגה הפעם משפחה במאדמא. המכונית שלנו טיפסה במעלה ההר עד לבתים העומדים, בקצה העליון של הכפר, הכי קרוב ליצהר, כך שלמתנחלי יצהר קל לגלוש לכיוונם. היגענו לביתו של יחיה מוחמד סעיד קוט. הבית היה נעול וריק. החלונות פרוצים.  שכנים סיפרו לנו שלאחר המתקפה אתמול, המשפחה עזבה את הבית, והלכה לישון אצל שכנים לאחר ההתקפה אתמול.

בבואנו לביתם של הקרובים, סיפרה לנו בעלת הבית על החיים תחת אימת המתנחלים. הילדים חיים במעין כלא, מכיוון שהם אינם מתירים להם לצאת החוצה לשחק,  כעבור רבע שעה הגיעה אשתו של יחיה מוחמד מבית החולים,  חשפה כף רגל כחולה, ממכת אבן וסיפרה על ההתקפה אתמול:

 אלה דבריה בתרגומה של פתחיה:

ביום רביעי בבוקר ב-11:30 ישבתי בחוץ עם גיסתי ואחותי ושתינו קפה בשמש החמימה. לפתע הופיעה חבורה של רעולי פנים מתקרבת. לא חשדנו שאלה מתנחלים, כי אלה בדרך כלל לא מופיעים בשעות הבוקר, אולם מיד התחילו  לידות אבנים לעברנו. נמלטנו מהר לתוך הבית. אבן גדולה פגעה בגבה של אחותי ההרה והפילה אותה. הם ניסו להיכנס לתוך הבית, אך אנו דחפנו את הדלת בכח והצלחנו לנעול אותה, אבל הטלפונים שלנו נשארו בחוץ, כך שלא יכולנו להתקשר לאיש. הפורעים המשיכו ליידות אבנים לתוך הבית, ושברו חלונות. התחלתי לצעוק מבעד  לחלון, כדי שמישהו מהשכנים ישמע אותנו. בינתיים הגיעו צעירים ועוד אנשים מן הכפר והבריחו אותם. הצעירים רדפו אחריהם, עד שהם התרחקו. אך גם  גנבו את הטלפונים, ורק אחד מהם נשאר. כך הצלחתח להזעיק קרובי משפחה, רגל אחת שלי שנפגעה מאבן כבר הייתה כחולה, ונזקקתי לטיפול רפואי.  האשה בהריון  שנפגעה בגבה הועברה  לטיפול רפואי. עזבנו את הבית, וישנו אצל קרובים, מפחד שמא הפורעים ישובו בלילה. נישאר שם  עד שיתוקנו החלונות. בינתיים אני לא מסוגלת נפשית לשוב  הביתה, בשל הפחד והטראומה.  מזל שהילדים הקטנים היו בביה"ס, אך הקטנה בת השנתיים הייתה איתנו.

בינתיים מהמועצה התקשרו למת"ק, כ-10 דקות לאחר שהמתנחלים עזבו, הגיע הצבא. גיסי ביקש שיבואו לראות את הנזק, אך הם סרבו.