קבלאן ויתמא

נקודות עיקריות: יתמא, אשר שטחיו גובלים בשטחים של היישוב רחלים, סובל הרבה מהטרדות מתנחלים, יותר מאשר קבלאן, המרוחק יותר. עונת המסיק היא קשה במיוחד.
אספקת המים היא בעיה רצינית עבור שני הכפרים. מים לשימוש ביתי מצויים אך לסירוגין ויקרים; אין שם מים לחקלאות.
מלבד מטעי הזיתים, שני הכפרים סובלים מחוסר אפשרויות תעסוקה בכפר. בשני המקומות שמענו ביטויים של רצון למדינה פלסטינית עצמאית השוכנת בשלום לצד ישראל.

קבלאן: נפגשנו עם ראש המועצה המקומית, אשר סיפר לנו שאין חיכוך עם המתנחלים והם מרגישים בטוחים למדי. יש שטח אחד של מטעי זיתים, השייך למשפחות בכפר, אשר נמצאת ליד התנחלות עלי. למשפחות אלו יש צורך בהיתרים כדי למסוק את הזיתים שלהם. הם מקבלים היתרים למשך 4-5 ימים כדי לעשות את העבודה, כך שביום שבת המשפחה כולה עובדת במטע. גברים רבים עובדים כל השבוע בישראל, ועל כן שבת הוא
יום של מסיק קדחתני.

ההטרדה היחידה שהוא הזכיר הייתה של מתנחלים מרחלים שחסמו את הכביש לקבלאן למשך שעתיים, לפני חודש. אף אחד לא ידע את הסיבה. לאחר מכן הכביש נפתח, והתנועה זרמה ללא הפרעה. כשנשאל איך הוא רואה את סוף הסכסוך באזור שלנו הוא אמר, "אנחנו רוצים לחיות יחד בשלום. יש לכם את המדינה שלכם, תהיה לנו מדינה משלנו. אבותיי חיו פה במשך מאות שנים, אנחנו רוצים להמשיך לחיות כאן בשלום."

אספקת המים היא בעיה כרונית במשך 10 השנים האחרונות. אין מים עבור חקלאות או בעלי חיים. בחודשים יוני, יולי ואוגוסט רק כ-  40% מן הצריכה הנדרשת אכן מסופקת. רוב המשפחות בני 7 נפשות; כל משפחה מקבלת  12 ק׳׳מ מים ליום. כלומר, כ-57 ליטרים של מים לאדם ליום. (התקן לפי WHO הוא 100 ליטר/יום/אדם.) הכפר פועל עם חברת "מקורות" ועם רשות המים של הרשות הפלסטינית, כדי להגביר את כמות המים.

ראש המועצה לא חשב כי החשמל מהווה בעיה. אבל הוא ספר לנו על תחילתם של פרויקטים של אנרגיה סולארית - 2 פרויקטים עבור בתי מגורים ו-1 לסדנת עבודה. לא היו לו נתונים מדויקים על אבטלה בכפר; ישנן מספר סדנאות להכנת קרטונים וגברים רבים עובדים בישראל.

ישנם שישה בתי ספר ממשלתיים בכפר - 3 לבנים ו-3 עבור בנות. רוב המורים הן נשים. ישנם גם 3 בתי ספר המנוהלים על ידי ארגונים פרטיים.
בתי הספר הפרטיים נחשבים פחות טובים מהממלכתיים.

יתמא: דיברנו עם אחד מאנשי מועצת הכפר. האוכלוסייה של יתמא מונה 5,000 נפש. זה הרבה יותר קרוב להתנחלות רחלים מאשר קבלאן, ויש יותר בעיות של הטרדה מצד המתנחלים. בשנה שעברה, בזמן מסיק הזיתים, המתנחלים שברו 50 עצים השייכים למשפחות בכפר יתמא וגנבו את הזיתים. האנשים בכפר יתמא צילמו את ההרס, ומסרו את החומר לארגון "יש דין", אך שום דבר לא יצא מזה. ישנם יותר מ-100 דונם השייכים למשפחות בכפר יתמא אליהם הם לא מצליחים להגיע. לשאר החלקות החקלאים יכולים להגיע כל השנה, אך הם מצליחים למסוק רק 50% מן המטעים שלהם. המתנחלים פשוט לא נותנים להם לעבוד בעת המסיק.
יש שביל עפר המוביל לחלק מן המטעים. הצבא בא וחפר בור עמוק לאורך הנתיב, כך שאין רכב שיכול לנסוע לתוך המטעים ולאסוף את שקי הזיתים. החקלאים צריכים לסחוב את השקים כ-700 מטרים כדי להגיע לרכב. חקלאי שיש לו מטע קרוב מאוד להתנחלות תפוח פוחד לקחת את הילדים שלו איתו כדי לעזור לו בעבודתו.

בית מסויים אחד ביתמא נמצא רק 5 מטרים מגדר התיל שמפריד בין הכפר לרחלים. הצבא לא מאפשר ליתמא להקים חומה כדי להגן על המשפחה, אך הציב כמה מצלמות על הגדר. על המשפחה כבר איימו מתנחלים עם סכינים. לשורה של 8 בתים, אותם ניתן לראות מחלון המועצה, ניתנו צווי הריסה. למרות שהם קרובים לבתים אחרים, מבחינה טכנית הם בשטחי C, ולא קיבלו היתרי בנייה. המשפחות שכרו עורך דין שפנה לבית המשפט. בינתיים, כלום לא קורה.

המצב לגבי המים הוא די קשה. משפחות מקבלות מים פעם בעשרה ימים ואז הם ממלאים מכולות. על ראש המועצה לספק מים לסרוגין, לאזורים השונים של הכפר. הוא מפנה מים לחלק אחד של הכפר ליום, ואז סוגר, ואז פותח את המים עבור חלק אחר. וכך זה נמשך ללא הרף.

תמונת מצב התעסוקה גם היא לא טובה במיוחד. בערך 10% מהגברים עובדים בישראל. חלק מן העבודה בכפר היא פירוק מכוניות ישנות שהפכו לגרוטאות, יש ערימות גדולות של מכוניות ישנות בכניסה לכפר.
ישנם שלושה בתי ספר בכפר יתמא - 1 לבנות ו-2 לבנים.

בתשובה לשאלתנו מה הם רוצים כפתרון לסכסוך התשובה היתה מאוד ישירה: "אנחנו רוצים לחיות כמו בני אדם. אנחנו רוצים להיות חופשיים ולקבל מדינה פלסטינית משלנו. אנחנו לא רוצים לדאוג בכל פעם שמישהו עוזב את הבית. אנחנו רוצים לחיות בשלום עם הישראלים”.

חשנו שהם מרגישים במצוקה קשה יותר  וב -יתר חוסר בטחון מאשר בבקורינו הקודמים.