קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
15/10/2017
|
אחה"צ

על פריצת הצבא לביתו סיפר אדם, על איך בשעה 2.00 אחרי חצות התעוררו בני המשפחה למשמע חבטות בדלת הכניסה, על איך הדלת הוטחה שבורה על הרצפה, על הבהלה והחרדה שלו של אשתו ושל ילדיהם, על החיילים שחדרו ועשו בבית כבשלהם.

אמר שהם באו לעצור מישהו, אבל לא מצאו אצלו את המישהו וגם הוא אין לו מושג את מי חיפשו, הוא רק שאל את המפקד מי יפצה אותו על הדלת השבורה, "התחת שלי ישלם לך" אמר המפקד והוסיף: "אתה חוצפן" ואיים שאם האיש ימשיך לדבר ישימו אותו ברכב הצבאי שבחוץ ואז אשתו וילדיו יישארו לבד.

האיש לא דיבר יותר ולא שאל ולא התלונן, רק מנה את פעימות הלב וחיכה שהחיילים יסתלקו, אבל לסיוט היה קצב וזמן משלו, כשהחיילים גמרו לסרוק את כל חדרי ופינות הבית עברו למרפסת וישבו בה עוד שלוש שעות. רק כשעלה השחר הסתלקו.

זה היה לפני שלושה חדשים אבל האיש זוכר כל רגע וכל הגה כמו היה זה היום.

*

יותר משלושה שבועות מחמוד עצור בכלא עופר. מחכה למשפט.

אחיו סיפר שתפסו אותו בירושלים, שכבר ארבע פעמים תפסו את מחמוד בירושלים, אמר שאם זו הייתה הפעם הראשונה או השנייה, היו זורקים אותו לשטחים, אבל בפעם הרביעית הם עוצרים.

כנראה שרק בפעם הרביעית הבנאדם נעשה מסוכן לביטחון המדינה.

האח גם סיפר שבני המשפחה ראו את מחמוד כשהובא לבית המשפט להארכת מעצר. ראו מרחוק. כי לבני המשפחה אסור לשבת בשורה הראשונה, רק באחרונה, אז גם נקבע מועד למשפט.

עורך הדין שנשכר מקווה שגזר הדין לא יהיה כלא אלא רק קנס של כמה ת'לפים.

עד אז מחמוד עצור בבית הכלא הצבאי שבעופר.