קלנדיה, "..לא גם חיים כבר אין לנו..."

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
תמר פליישמן
15/07/2018
|
אחה"צ

על ילדה אחת שהיא עוד תינוקת, שקוראים לה אימאן, על ילדה אחת מקבוצת החולים לאחר אשפוז בבתי חולים בגדה ששבים הבית לעזה אני רוצה לספר.

אימאן בת שלוש וגרה בבית חנון שבצפון הרצועה.

היא לא הקטנה ביותר או החולה ביותר מאלו שיצאו מהמחסום מלווים בחמושים. היו קטנים ממנה והיו חולים ממנה.

אולי היו אלה הזרועות הדקות שהושיטה אלי, אולי היד הקטנה שאחזה בשלי שעשו אותה לאחת שהיא משל לרבים, למעטים שהריבון אישר להם לצאת מהרצועה לטיפול רפואי והרבים מספור  שסורבו.

לאימאן  כוויות קשות בחלקים העליונים של הגוף. חלק גדול מהקרקפת מצולקת ומרבית שערות ראשה הוסרו, מצולקים הפנים, מצולק גם חלק מהצוואר. חוץ מטיפולים ומשחות חשוב להקפיד לא לחשוף את האזור הפגוע לשמש ולהקפיד על סביבה סטרילית. זה גם זה חסרים במציאות שבקלנדיה ומי יודע מה יקרה אתה בהמשך, ברצועה?

תמיד כשהרכב עם החולים מתרחק ואני מנופפת ביד למי שמשקיפים מהחלונות ומשיבים לי שלום, באה שעתה של המועקה והשאלה לאן אני משלחת אותם, למה אני עוזרת להם לעלות על הרכב, למה אני סוחבת אתם את התיקים והמזוודות?

נכון שהם ממהרים הביתה, אבל אולי צריך הפוך, להשהות אותם כאן, במקום שלא יורים בהם ולא צולפים בהם, במקום שיש בו מיםinfo-icon לא מזוהמים,

אולי רק לא לשם, רק לא לעזה.

למחרת הודיעו ברדיו שחיל האויר הישראלי הפציץ את צפון הרצועה, תחשבו עליהם, על הילדים, תחשבו על אימאן מבית חנון שבצפון הרצועה.

היה שם גם בחור לא צעיר אחד לאחר ניתוח בבי"ח שבנבלוס שפתח בשיחה ואמר שבין אלו שעולים לרכב ההסעה יש עניים ורעבים, יש כאלה שגם את מחיר הנסיעה (70 ₪ לאדם) אין ביכולתם לשלם והם נזקקים לחסדי זרים,

 - "אין לנו שבעזה כלום לאבד יותר", אמר,

- "יש לכם חיים", ניסיתי,

 - "לא גם חיים כבר אין לנו. לא צריך אמפטיה, לא צריך סולידריות, שכל הישראלים ילכו לעזאזל."

אימאן
אימאן
Photo: 
תמר פליישמן
Photo: 
תמר פליישמן