משמרת מקיפה ראשונה אחרי היעדרות של 3 חודשי קורונה

פלסטינים מבוגרים (מעל 50) שלא נדרשו להיתר אינם עוברים, עבודות מתקדמות בדרך האמריקאית, המת"ק נסגר במחסום הזיתים, הריסת בית במחנה פליטים שועאפט

מחסום בית לחם:     

שבע בבוקר, סביבת המחסום ריקה יחסית אפילו לשעה זו. בהחלט מורגשת היעדרותם של הפועלים המבוגרים שלא נזקקו עד עתה לאישורי מעבר – זהו צמצום מכוון עקב הקורונה של מספר הזכאים לעבור. פגשנו פלסטיני שהצליח להגיע למרות שמבוגר בכמה חודשים מהגיל המותר – הוא אומר שהוא שכנע שהוא חייב לצאת לעבודה, 10 נפשות בבית מחכות למשכורת אחרי 3 חודשים של חוסר עבודה. בזמן שהיינו שם ראינו שתי עמדות פתוחות בצד הישראלי והן הספיקו למעבר ללא תורים.  אישה דיווחה שצפוף דווקא בצד הפלסטיני ורק דלת אחת פתוחה לבדיקה במעבר, אבל אדם נוסף אמר שעכשיו אין שם לחץ, אך בימים הראשונים אחרי עיד אל פטר אכן היה מפוצץ. המון אנשים קיוו לחזור לעבודה ונתקלו בהוראה החדשה של צמצום מספר העוברים.

מחסום שיח' סאעד: 

איש הקשר שלנו בשכונה המנותקת סיפר לפני יומיים שעומדים לסגור את המחסום ליומיים ב-17 ביוני כדי לבצע עבודות הקשורות לשיפוץ והרחבת הדרך האמריקאית המובילה למרכז אל קודס. הבעיה היא שזהו בדיוק היום האחרון של מבחני התווג'יהי לתלמידי בתי הספר העל-יסודיים ואלה מתקיימים בג'בל אל מוכאבר, שהיא שכונת האם של שיח' סעאד המופרדת ממנה בחומה ובמחסום. כדי להגיע אל בתי הספר הממוקמים 200 מטרים מבתיהם יצטרכו תלמידי שיח' סאעד לעבור במחסום הזיתים המרוחק ולחזור ממנו – לפחות שעה וחצי ושתי מוניות.  ועד השכונה כבר פנה ללא הועיל למוקד לפניות הציבור של עוטף ירושלים, גם אנחנו פנינו אליהם ולחמ"ל של צפון העוטף, ולבסוף ביקשנו את עזרת חנה ב' שפנתה לארגון עיר עמים. אביב טרטרסקי מעיר עמים הבטיח לטפל בנושא. ואכן נודע לנו שהצליח – העבודות נדחו ל-18 ביוני, ולמחרת הסתיימו בלי צורך בסגירתו.

היום חשבו התושבים שמתוכננת הריסת הפילבוקס על הגבעה שמול המחסום. חיילי המחסום לא יודעים על כך, ואין כלי עבודה באזור גבעת הפילבוקס.

מחסום הזיתים (ראס אל סביטאן):

המון מוניות, מיניבוסים ושני אוטובוסים מעידים על כך שעוברים פה הרבה אנשים בבוקר. אנחנו עוברות לצד הפלסטיני (שטח B), ומגלות שחסמו את כניסת רכבי ההסעות מעזרייה בבטונדות שהוצבו בקצה מגרש החניה. כעת אנשים שמגיעים למחסום צריכים לטפס כברת דרך תלולה כדי להגיע למחסום. נאמר לנו שהבטונדות הוצבו ברמדאן ופשוט נשארו שם. כשמגיעות אחרי תור קצר לעמדת הבדיקה , נודע לנו (בתשובה לשאלתנו על מצב התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית)  שהמת"ק הישראלי במקום נסגר ועבר לקלנדיה . עוד קושי למי שרוצה להנפיק בדרום ירושלים אישור כניסה וכרטיס מגנטי – יצטרך לנסוע עד קלנדיה הצפונית ולעמוד בתור גדול יותר. החלטנו לברר מה פשר ההכבדות במחסום – ונדווח.

מחנה פליטים שועאפט:

הנהג שלנו מספר שהודיעו לו בקשר שהורסים בית במחנה הפליטים ויש נוכחות גדולה של כוחות ביטחון.  ג' מוועד השכונה מאשר שהורסים הרחבה של בית מגורים ישן בשכונת שיח' חאלד – 2 מבנים ו-3 חנויות. הנוכחות הביטחונית ממש עצומה – בכל פינת סמטה ורחוב עומדים 3-4 שוטרים/מג"ב חמושים, ויש פקק ארוך עד אמצע השכונה של כלי רכב לכיוון היציאה לירושלים. חנויות רבות סגורות, אין התקהלויות, ואנשים מסתובבים בשגרת יום ברחובות המוזנחים (המחנה הוא חלק מירושלים המוניציפלית. משלמים פה ארנונה ולא מקבלים בתמורה שירותי עירייה). ג' מספר שיש עוד צווי הריסה בדרך, אך בינתיים רק המבנים הנ"ל נהרסו.

אנחנו מסיימות את המשמרת בנסיעה בצמוד לחומת כביש האפרטהייד המוביל מענאתה לא-זעיים, בואכה 1E ומעלה אדומים. א-זעיים, ממש על הגבול המוניציפלי של ירושלים,  מחוברת כיום לירושלים ולדרום דרך שני מחסומים: מחסום א-זעיים על כביש מס' 1 הפתוח רק לפלסטינים בעלי תעודות תושבות כחולות, ומחסום שער ברזל בחומת ההפרדה לכיוון א-טור, למעבר בעיקר רגלי של בעלי אישורי כניסה לישראל.  לפני הרמדאן השער היה נפתח מ-6 עד 8 בבוקר ומ-12 עד 18 אחה"צ. האוטובוס אל ומירושלים המזרחית לשכונה היה עובר בו. אחרי הרמדאן קוצרו השעות:  6-7 בבוקר, 12-15 אחה"צ. קשיים לפועלים העוברים ברגל, והאוטובוס נאלץ לעשות סיבוב ענק כדי להיכנס לשכונה דרך ענאתה. למה? גם את זה ננסה לברר...