קלנדיה
בגלל ריבוי מגבלות התנועה, בגלל המחנק, בגלל שאין לדעת מה ילד יום ובעיקר בגלל העצבים של להיות תקועה בבית וגם בגלל שאני מתגעגעת לילדים והנערים בקלנדיה שמשבוע לשבוע מחכים ושמחים לקבל את תמונת דיוקנם מהפגישה הקודמת ומחייכים אל המצלמה בשביל הפגישה הבאה, בגלל כל זה ועוד באתי.
פגשתי ונתתי וצלמתי והקשבתי וקצת אמרתי ובעיקר התחייכתי - אתם, מהם ואליהם.
ושמעתי שישראל הודיעה על הטלת סגר
גורף שיחל מחר, יום שני בשעה 7.00 בבוקר.
גורף זה תמיד תקף לפלסטינים ולא חל על מתנחלים.
נהג הסעות אחד סיפר שכשהעביר בבוקר פועלים לישראל, אמרו לו החיילים שזהו, מחר סגר, ממחר לא יעברו, מי שרוצה שיישאר מהלילה בפנים.
לפתע, כמו משום מקום דהרה בצהלות ונפנופי דגלים שיירת רכבים, ככה עושים כשמישהו יוצא מהכלא, אמר חבר.
להרף עין נשכחה המגפה ונעלמו מכאובי היומיום וכמו זיק של תקווה הפציע, אדם שהושבה לו חירותו.
