חיזמה, קלנדיה

צופות: 
ויוי צורי ותמר פליישמן.
15/05/2016
|
אחה"צ

סמירה מג'נין, היא בת שש וסובלת מנכות מולדת.

סמירה יודעת להגיד רק שתי מילים וזה לא מונע ממנה לדבר כל הזמן אפילו שאף אחד, גם אמא שלה, לא מבין מה היא אומרת ולמה היא מתכוונת. אבל החיוכים שלה מדברים בעדה ואומרים שסמירה מתכוונת לטוב.

גם האחות הקטנה של סמירה סובלת מנכות מולדת. אחותה לא הולכת, לא עומדת ומאד מאד שקטה. יותר מדי שקטה.

בבוקר יצאו מהבית סמירה ואחותה והאם ודודה אחת ועגלת ילדים מסורבלת וכמה תיקים כבדים, כדי להגיע למרכז אל-עמירה בסמה שבהר הזיתים שמטפל בילדים ובהורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. יש להן זימון לטיפול של שלושה שבועות:

http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=3&id=46&defid=78&page=5&item=1380

להגיע מג'נין לקלנדיה עם שתי ילדות נכות זה לא קל, אבל לחצות את המחסום הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית.

להחזיק את הבנות, לסחוב את התיקים, לקפל את העגלה ולהשחיל אותה בין מוטות הקרוסלות צריך יותר מארבע הידיים של האם והדודה.

ובמחסום, כשהעגלה כבר קופלה ונדחקה ונפתחה וכולן עמדו מול מסלול מס. 1 וכמעט כמעט... נסגר המסלול ובמקומו נפתח מסלול מס. 4. ושוב עמדו בתור, ושוב קיפלו את העגלה, ושוב נסחבו התיקים, והעגלה שוב נדחקה בין המוטות, וכשכולן כבר עמדו מול החייל שבדק ווידא שהניירות והאישורים תקפים וחתומים, הוא הכריז: "אתם יכולות לעבור פה, העגלה רק במסלול מס. 1" (ששוב נפתח).

למה? כי רק במסלול מס. 1 המסוע לבדיקת חפצים ותיקים רחב וגבוה דיו להניח עליו את העגלה.

והעגלה שוב נפתחה וגולגלה אל מסלול מס. 1, ושבה והתקפלה, ועלתה ונשכבה על המסוע שרחב וגבוה דיו להכיל אותה, ונסעה ועברה לצד האחר, וחזרה ונפתחה, והתגלגלה במסדרון, ושוב התקפלה ונדחקה בין מוטות הקרוסלה האחרונה ונפתחה יצאה, והנה היא בירושלים.

*

בשבוע שעבר התפוצץ מטען צינור על כביש 60 קרוב לכניסה לכפר חיזמה.

בתגובה הצבא חסם בבטונדות את שתי הכניסות לכפר.