ביקור בנפת סלפית - מספר כפרים קיבלו צווי תפיסה בשל "צורך בטחוני דחוף" של שטחים

צופות: 
מיקי פ., קרין ל. (צילום ודיווח)
14/11/2019
|
בוקר
שער חוסם דרך למטע
התנחלות לשם מעבר לגדר
השפכים של ההתנחלויות בין המטעים של כפר א-דיכ
מפת ברוקין עם סימון שטח "אדמות מדינה"
המפה של אזור קלקיליה עם סימון מקום התפיסה שנשלחה בטעות
איסכאכא אדמות ללא גישה

ביקרנו בשלושה כפרים בנפת סלפית לשמוע על בעיות המסיק השנה וגילינו שבפרץ של חריצות ישראלית קיבלו מספר כפרים באזורים שונים בגדה צווי תפיסה בשל "צורך בטחוני דחוף" של שטחים במידות שונות.

ושמענו מאיש חכם: הבעיה האמתית שלנו היא לא עם אלה שמפרים את החוק ופוגעים בנו (המתנחלים, הצבא או המנהל האזרחי) אלא עם החוק (של הכיבוש) עצמו. ואת זה צריך לשנות.

08:30 כפר א דיכ. הצטרפנו למספר אנשים שכבר ישבו בחדרו של ראש המועצה אתו קבענו מראש. היו שם שלוש נשים מארגון נשים בינלאומי IWPS International Women’s Peace Service שבאו לתקופה קצרה לעזור לפלסטינים ושוהות בדיר איסטיא. המסיק שם הסתיים והן באו לעזור לחקלאי מכפר א-דיכ.

ראש המועצה תיאר את המצב של שטחים שונים שאין לבעליהם בכלל גישה אליהם, ושל אחרים אליהם החקלאים יכולים לגשת רק ימים ספורים בעונת המסיק ועוד פחות בחורף לצורך עיבודם. וכדי להמחיש את זה הגיע בדיוק איש צעיר שבא לאסוף את הנשים שבאו לעזור לו והסביר לנו באנגלית: יש לו שתי חלקות, אחת קטנה יותר עם 150 עצי זית ושטח יותר גדול ששייך למשפחה המורחבת שהגישה אליו נאסרה עליהם לגמרי. הסיבות כמובן ביטחוניות, ההתנחלויות השכנות התקרבו יותר מדי לאדמות.

לשטח שלו מותר לו להגיע אבל ההתנחלות החדשה לשם שהתחילו להקימה לפני כעשר שנים קטעה את דרך הגישה אליו. במשך שנים ניהל מו״מ עם המינהל האזרחיinfo-icon לסלול לו דרך אחרת. היו הבטחות שלא מומשו. ב-2016 קיבל אישור לפתוח דרך תלולה וצרה מהכביש לשטח שלו כדי להגיע אליו עם כלים חקלאיים. שילם עבור כך 28,000 ש״ח. ואז ב-2018 גידר הצבא את השטח ושם שער נעול תמידית החוסם את הגישה. מאז הוא מגיע לכרם הזיתים שלו אחרי טיפוס בדרך תלולה מאד ועיקוף של 700 מ׳. ואת היבול סוחב על הכתפיים! אחרי הפגישה נסענו בליווי עובד מועצה לפגוש אותו ליד השער הנעול, הוא התראיין בווידיאו וגם סיפר שיש בשטח שלו ״ארמון״ עתיק עם פסיפסים, שאפשר לבקר מלשם.

אח״כ נסענו בדרך ארוכה ועקלקלה לצד השני של הכפר לצלם את שפכים של ההתנחלויות הזורם בוואדי ומזהם את הסביבה.

10:30 הגענו בדיוק לפגישה השנייה שקבענו בברוקין. גם כאן חיכו לנו מספר אנשים שהשתתפו בשיחה והוסיפו הסברים.

ראש המועצה סיפר שבדיוק קיבל צווי תפיסה לשני שטחים בגודל של דונם וחצי, ״למטרה צבאית דחופה״ על מפת הכפר וסביבותיו הראה לנו איפה השטחים. וגם הראה על שטח שרשום כשטח בבעלותו וכשהגיע אליו לאחרונה לעבד אותו נאמר לו שזה ״שטח מדינה״ ועליו לעזוב. והוא שואל איך זה יתכן אם זה רשום על שמו? ואכן לומדים הרבה מהמפה. שטחים נרחבים (מקווקוים באלכסון באזור העליון של המפה) הם שטחי מדינה שנקבעו ללא קשר למצב השטח. רצועה ורודה רחבה מאד העוברת במקביל לכביש ובמרחק לא גדול ממנו מסמנת כביש מתוכנן/ מאושר, כנראה קיצור דרך על אדמות הכפר מהתנחלות לא. ת. מערב אריאל. וכל הרצועה נגזלת מהתושבים. לשלוש משפחות מורחבות יש שטחים שאינם מורשים להגיע אליהם, אלא בתיאום עם הצבא.

סיכם את הדברים איש קצת יותר מבוגר ששתק לאורך כל השיחה הארוכה

הבעיה האמתית שלנו היא לא אלה שמפרים את החוק ופוגעים בנו (המתנחלים הצבא המנהל האזרחי) אלא עם החוק (=הכיבוש) עצמו. ואת זה צריך לשנות.

13:00 איסכאכא. שם חיכה לנו ראש המועצה לבדו והסביר שאפשר לעובדי המועצה לעבוד בין שמונה לשש מתי שנוח להם כי הם עסוקים במסיק. ואכן במהלך השיחה הגיעו כמה עובדים שסיפקו פרטים וענו על שאלותינו. גם הוא הראה לנו נרעש את צו התפיסה שקיבל הנוגע לשלוש משפחות כ-49 דונם לצרכים בטחוניים דחופים. הראה לנו את שני העמודים בערבית ואת המפה בקנה מידה 1:50 שקיבל בפקס. מרוב קווקווים של דרכים ושבילים בקושי רואים את שמות המקומות ופתאום אני מגלה אורנית נירית קלקיליה ואלפי מנשה. בעברית בלתי קריאה כמעט. הוא אמר שהוא חשב שהם שלחו לו מפה לא נכונה. טלפן לבקש אחרת. מאפשרים להגיש התנגדות תוך 7 ימים, כבר פנה לרשות ומחכה לראות אם יקשרו אותו עם עו״ד. לא היה אופטימי. נתנו לו מס. טלפון של תחקירנית יש דין שתנחה אותו.

אין להם בעיות עם ההתנחלויות השכנות כמו שיש ליאסוף הקרובה אליהם. השטחים החקלאיים שלהם אמנם נושקים לאלה של ההתנחלות וכאשר הם מעבדים את האדמה קצת קרוב מדי לדעתם הם מגיעים וקובעים להם גבול איפה שלי ואיפה שלו. הבעיה שלהם עם השטחים הגדולים מעבר לכביש שאין להם גישה אליהם.