דרום הר חברון, חברון, סוסיא, צומת זיף
כמה מילות הקדמה - האסוציאציה שליוותה אותי כל המשמרת הייתה ספר שיריו האחרון של יהודה עמיחי:
"פתוח סגור פתוח".
אני מוצאת את עצמי שוב ושוב מתבוננת בעולם הנפרש למולי ובידו השלוחה של עמיחי המצביעה ישירות על המציאות כפי שהיא, כפי שהייתה, כפי שתהיה, כפי שנבדתה, כפי שנחלמה, כפי שנבגדה, בצורה שרק מציאות שהומצאה בידי משורר גדול יכולה להיות.
יהודה עמיחי כותב :
"אני רוצה אל נראה ואינו רואה
שאוכל להובילו ולספר לו על מה שהוא לא רואה"
אז אלוהים או שלא רואה, או שרואה יותר מדי או שנלחמים עליו ולא יודעים איזה אלוהים יותר קובע וחשוב.
אז מה היה פתוח היום ?
דיר ראזח – (הכניסה לכביש 60)
בני נעים מהצד הדרומי מזרחי שלה (הכניסה לכביש 356)
א-תוואני (הכניסה ליאטא מכביש 317)
מה היה סגור היום ?
הכניסה לבית הספר בסוסיא מיטא ומסמוע – המורים צריכים להגיע דרך צומת זיף מה שמאריך להם את הנסיעה לפחות בשעה.
ליד בית הספר ראינו את האישה הצעירה הזאת שואבת מים
. ככה זה כשאתה חי תחת הכיבוש ואין צינור מים שמגיע עד הבית.
והנה הלינק גם לסרטון : https://youtu.be/IvlkOAZd5jo
חברון כמו חברון
רחוב השוהדא סגור -
שכונת תל רומיידה הפלסטינית סגורה - במחסום תל רומיידה למעלה אי אפשר לעבור וכך אנו שומעים מפי עימאד ומופיד שממשיכים עם החפירות הארכיאולוגיות ועכשיו יותר למטה קצת על יד הבית של עיסא. לכן לא מרשים לעבור דרך המדרגות של בית ספר קורדובה.
בציר המתפללים אנחנו רואות את הגרפיטים האלה – לא בפעם הראשונה והלב מתחמץ כל פעם זאת רוח המפקד.
החשבון שלנו עם הכיבוש עוד פתוח ... מה זה עושה להם, מה זה עושה לנו.
נ.ב עוד דיברנו עם עוד חמישה פלסטינים שביקשו את עזרתה של סילביה להסרת מניעה לכניסה לישראל. גם זה פתוח סגור פתוח.