עצוב. אי וודאות בסוסיא
מכיוון שלשמחתנו נתניה הגיעה במיוחד לדרום כדי להצטרף, יצאנו לדרך מאוחר מהרגיל. מוחמד מדווח שהמחסום היה מאוד צפוף, ועומס גדול מאוד. כאשר אנחנו עברנו הכול היה שקט. בפנייה לכביש 60 הייתה קבוצה גדולה של שב"חים
שכנראה חכו להזדמנות להמשיך את דרכם. כביש 60 היה שקט למדי.
פנינו לכביש 317 השומם, נכנסו לסוסיא כדי לברך את עזאם שחיתן את שני בניו וישבנו אצלו זמן מה. אי-הוודאות לגבי עתיד הכפר רובץ עליו קשות ולמרות החגיגה המשפחתית מצב רוחו ירוד. מה שכן הוא גם צריך לתקן את המתחם המשפחתי לקראת החורף...מה שדורש כוח, זמן וכסף שאין לו.
משם המשכנו בכביש 317 לגן אמל בכפר זיף. המצב השתפר קצת מאז ביקורנו בשבוע שעבר. היו קצת צעצועים ואמל גם קישטה את הקירות קצת. אומנם המצב קשה ואמל מספקת חלק מהצרכים של המקום מכיסה. חלק מהילדים מביאים אוכל מהבית וחלק לא, כך שהיא דואגת בעצמה למלא את החסר. כרגיל תרומות של בגדים חמים וצעצועים מתאימים לפעילות קבוצתית יתקבלו בשמחה. המקום נקי להפליא וניכר שאמל מאוד משקיעה במקום. רופאים לזכויות האדם מגיעים לכפר לצורך בדיקות שגרתיות, מעקב אחרי התפחות הילדים וגם נותנם חיסונים.
בדרך חזרה בכביש 60 לא ראינו סימני צבא...ובניגוד לדיווח של השבוע שעבר, תחנת הדלק באל פוואר לא פועלת.
