מת"ק עציון: הוראה חדשה - יש להנפיק כרטיסים מגנטים גם לתינוקות שנולדו זה עתה! אלא שהמת"ק לא נערך לזה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
14/08/2019
|
בוקר

הגענו בשעה 11:15 לערך. מגרש החניה מלא. חנינו במרחק והלכנו לכיוון אולם קבלת הקהל. כבר בחוץ יש אנשים רבים. את פנינו קיבלה דלת סגורה ואנשים צובאים עליה. מסתבר שבפנים הוצב חייל שלא נותן לאנשים להיכנס, כי האולם מלא. מדי פעם הדלת נפתחת ואז אנשים מעבירים את תעודות הזהות שלהם פנימה, כדי שאלה שבפנים יוציאו עבורם מספר מהמכונה.

כבר במגרש החניה פנו אלינו אנשים עם שאלות. אחד מהם אדם שצריך לנסוע לטיפול רפואי בגרמניה. הוא כבר נסע פעמיים דרך נתב"ג ורוצה לקבל גם הפעם אישור לנתב"ג. הופנה לחנה בר"ג, אך לדבריה הסיכויים שיקבל קלושים. יצטרך כנראה לנסוע דרך ירדן.

הוסבר לנו שכולם באים לעשות כרטיס מגנטיinfo-icon, כי עכשיו לא נותנים לעבור במחסומים בלי כרטיס מגנטי. גם מי שיש לו אישור לבדיקה רפואית לא יוכל לעבור בלי כרטיס מגנטי. הורו להם להוציא כרטיסים מגנטיים גם לילדים ולתינוקות החדשים סמוך לאחר לידתם. חבל רק שבמת"ק לא נערכו לכך שיצטרכו להנפיק כל כך הרבה כרטיסים בבת אחת, בפרט כאשר מת"קinfo-icon חברון סגור לשיפוצים כעת.

קראנו אח"כ בדוח של חברותינו חנה בר"ג וענת טויג, שאף הן ביקרו כאן מוקדם יותר היום, שמפקד המת"ק אמר להם שמנפיקים 400 כרטיסים ביום. ממה שראינו בשבוע שעבר – כ-50 כרטיסים לכל היותר הונפקו עד שעה 12 – קשה להאמין שהם מגיעים ל-400 ביום. הדרישה היא להרבה יותר...

בינתיים אנשים ממתינים בשמש הקופחת, על מצב השירותים כתבנו בדוח הקודם. דבר לא השתנה. המתנו קצת בחוץ ושוחחנו עם אנשים. אחד מהם נהג מונית שבעבר היה לו אישור. כעת, כבר כמה וכמה שנים שהוא מנוע. המניעה נובעת ככל הנראה ממשת"פ שעימו הוא מסוכסך וזה דיבר נגדו. אנשים הציעו לו לעשות סולחה עם האיש, אך הוא מסרב "להיכנע למרותו" של המשת"פ. ובינתיים יש לו בטן מלאה על הכיבוש ועל ישראל. לדבריו השב"כ יודע היטב שהוא לא עשה דבר ואין לו נשק, כפי שטען נגדו המשת"פ, ובכל זאת הם תומכים במשת"פ ומונעים ממנו את הכניסה. מעבירות של המשת"פ לעומת זאת (סחר בסמים, למשל) הם מעלימים עין. האיש מבכה על חופש התנועה שנשלל ממנו. הוא מצליח להתפרנס מהמונית, אך נפשו חפצה בחופש. הוא משתוקק ללכת לטייל בחופשיות ביפו למשל, לרדת לחוף הים וכו'.

עזבנו מוקדם יחסית, לא היה טעם להישאר עוד כי לא יכולנו להיכנס לאולם.