מחסום ברטעה: הפתעה - מאבטח קורא את הדוחות באתר שלנו

צופות: 
רחל ויצמן (נוהגת) ורותי תובל (מדווחת ומצלמת)
14/07/2020
|
אחה"צ

בשעה שלוש חלפנו במחסום ברטעה העמוס בצידו הפלסטיני במכוניות חונות, גם לצידי הדרך. ביקרנו במחסום חרמש, שמגדל השמירה לידו מחליד ונטוש. תומרקין כבר היה עושה איתו משהו. משאית ארוכה מזגזגת בזהירות בין הבטונדות על הכביש. נוסעות למחסום יעבד-דותן. גם הוא חופשי למעבר. סגן צעיר מגיע לבדו מכיוון הפילבוקס כדי לדאוג לשלומנו. אנחנו, ככה פתאום, דווקא חוששות לשלומו. בד"כ הם מלווים ע"י מישהו שמסתכל סביב. בדרך לאומריחא אנחנו מגלות שדה פורח של במיה. הדרך צרה וגם השוליים לא משהו אבל חייבות לראות.

חלפנו שוב על פני החניון הפלסטיני במחסום ברטעה: היה צפוף מאד ורוב הפועלים בו אינם עוטים מסכות. אז חנינו בחניון בצד מרחב התפרinfo-icon כדי לחקור את נוהלי התחבורה החדשים. בקצה השרוול, לצד הסככה המרווחת, שתי מוניות צהובות חדישות מנסות לצוד נוסעים לג'נין. מחיר הנסיעה - 10 שקלים. רוב הפועלים חולפים על פניהן ויורדים במהירות בשרוול שכל כך התארך לאחרונה וגם הכניסה אליו התרחקה מאד מהכביש. בדרך בחזרה יצטרכו המוניות האלה לבזבז בין חצי שעה לשעה במיתחם בידוק כלי הרכב.

במחסום טורה אין חדש. הוא מתנהל בעצלתיים והלכלוך הצבאי שוב הולך ומצטבר. רכב הסעות לבן מגיע לאסוף נוסעים שהגיעו מהגדה. פחות מחמש דקות עד אום-ריחן.

במעבר מהצד "הפלסטיני" של מחסום ברטעה (שטח C) לצידו "הישראלי" (מרחב התפר), מאבטח צעיר מאד, שובבי כזה, שלא פגשנו עד כה, שאל אותנו אם היינו במגע עם פלסטינים. "לא. לא יצא לנו היום. אתה כבר יודע מי אנחנו?" שאלנו. "כן, אני קורא את האתר שלכם, אפשר להפיק ממנו לקחים". נמסנו.